הסדרי נגישות
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > מבוא למקרא > התנך וחלוקתו
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
הטקסט מתאר את אסופת הספרים המקודשת ביהדות- את ספרי התורה, הנביאים והכתובים ומביא מתוכם ציטוטים לדוגמא. כן נדונים בטקסט הנושאים הבאים: מעמדו של התנ"ך כספר מקודש, החובה ללמוד אותו והקריאה השנתית בחמשת חומשי התורה.



כתבי הקודש ביהדות – התנ"ך
מחברים: פרופ' יעקב שביט; ד"ר דפנה מוסקוביץ; צאלח סואעד


ביהדות התגבש קנון - אוסף מקודש של 24 ספרים, הקרוי בראשי תיבות תנ"ך, על-שם שלושת קובצי הספרים המרכיבים אותו: תורה, נביאים וכתובים. התורה, המכילה חמישה חומשים, נחשבת לתורה שבכתב ומכונה גם מקרא. רוב ספרי התנ"ך נחשבו למקודשים כבר במאה הרביעית לפני הספירה, אך לגבי ספרים מסוימים היו חילוקי דעות, וחכמים מסוימים התנגדו להכללתם באוסף המקודש. הקנון התנ"כי נחתם בראשית המאה השלישית לספירה.

הידעת?

מגילת שיר השירים היא דוגמה לספר שחכמים מסוימים התנגדו להכללתו בקנון. חכמים אלה טענו שאינו ראוי להיכלל באוסף המקודש, משום שהוא מכיל שירי אהבה, ואין בו שום אזכור לחובת האמונה באלוהים ולחובה לקיים מצוות.
הספר נכלל לבסוף בקנון משתי סיבות: סיבה אחת הייתה, שהוא נכלל בשירת הקודש היהודית מזה דורות רבים ורוב העם ראה בו ספר מקודש, והעובדה שהספר יוחס למלך שלמה חיזקה אף היא את מעמדו; סיבה שנייה קשורה למשמעות שניתנה לספר - שיר השירים הובן כשיר אהבה בין עם ישראל לאלוהים ולא בין גבר לאישה.

חמישה חומשי תורה

כאמור, התורה מורכבת מחמישה ספרים, הקרויים "חומשים": בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים.

ספר בראשית מכיל את סיפור בריאת העולם ואת השתלשלות קורות המין האנושי מאדם ועד צאצאי יעקב. הוא מספר על מעשי האבות - אברהם, יצחק ויעקב (המכונה גם "ישראל"), ושואף להראות את גודל האמונה שנדרשה מהם ואת הקשר שזכו לו עם האל. כן עוסק ספר בראשית ביחסים בין צאצאי יעקב ובמתח בין בנו יוסף לשאר הבנים, ששיאו בהשלכת יוסף אל הבור ובהבאתו למצרים. וכך נאמר בבראשית פרק לז:

"יג וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֲלֵיהֶם; וַיֹּאמֶר לוֹ הִנֵּנִי. .. יח וַיִּרְאוּ אֹתוֹ מֵרָחֹק; וּבְטֶרֶם יִקְרַב אֲלֵיהֶם וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ. .. כג וַיְהִי כַּאֲשֶׁר-בָּא יוֹסֵף אֶל אֶחָיו; וַיַּפְשִׁיטוּ אֶתיוֹסֵף אֶת כֻּתָּנְתּוֹ אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלָיו. כד וַיִּקָּחֻהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ הַבֹּרָה; וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם. כה וַיֵּשְׁבו, לֶאֱכָל לֶחֶם וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד; וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט הוֹלְכִים לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה. כו וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו: מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת אָחִינו, וְכִסִּינוּ אֶת דָּמוֹ. כז לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים וְיָדֵנוּ אַל תְּהִי בוֹ כִּי אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ הוּא; וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו. כח וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת-יוֹסֵף מִן הַבּוֹר וַיִּמְכְּרוּ אֶת יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף; וַיָּבִיאוּ אֶת יוֹסֵף מִצְרָיְמָה."

ספר בראשית ממשיך ומתאר את בואם של אחי יוסף למצרים, בעקבות בצורת ורעב ומסתיים במות יעקב.

ספר שמות ממשיך את סיפור הגירת בני יעקב ומשפחותיהם למצרים והפיכתם לעם שלם - עם ישראל. בספר מתואר שעבודם לפרעה מלך מצרים, שנעשה קשה יותר ויותר, וכן מתוארת בו השליחות שהוטלה על משה לשחררם מעבדות ולהוליכם לארץ כנען. ספר שמות מוסיף ומתאר את נדודי בני ישראל במדבר ואת קבלת לוחות הברית במעמד הר סיני, שעליהם הופיעו עשרת הדיברות. הדיבר הראשון הוא:

"אָנֹכִי ה’ אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים: לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, עַל-פָּנָי." (שמות כ, ב). הספר עוסק גם במצוות שבין אדם לחברו ובבניית המשכן - המקדש הנייד, שבו קיימו בני ישראל את הפולחן עד שהגיעו לארץ ישראל.

ספר ויקרא עוסק כולו במצוות שונות – בעיקר, בדיני קורבנות, בעקרונות מוסר שבין אדם לחברו ובאיסורים בענייני אכילה. כך,לדוגמה, כתוב בפרק ז:

"כו וְכָל-דָּם לֹא תֹאכְלוּ בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם לָעוֹף וְלַבְּהֵמָה. כז כָּל נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תֹּאכַל כָּל דָּם וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ."

ספר במדבר ממשיך לתאר את הליכתם של בני ישראל במדבר ומספר אודות עימותים ביניהם לבין העמים שדרך ארצותיהם רצו לעבור בדרכם לכנען. כמו כן מופיעים בספר חוקים נוספים וביניהם חוקי ירושה:

"ח וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר: אִישׁ כִּי יָמוּת וּבֵן אֵין לוֹ וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ. ט וְאִם אֵין לוֹ בַּת וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְאֶחָיו. י וְאִם אֵין לוֹ אַחִים וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתו לַאֲחֵי אָבִיו." (פרק כז).

ספר דברים הוא נאום הפרידה של משה לפני מותו, טרם כניסתם של בני ישראל לארץ ישראל. גם בספר זה משולבות מצוות בתיאור קורות בני ישראל במסעם, וכן מובטח לעם כי ציות לדברי אלוהים יזכה אותו בברכות, ואילו אי-ציות יגרור אחריו עונשים. וכך נאמר בפרק ל':

"טו רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע. טז אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת ה’ אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו; וְחָיִיתָ וְרָבִיתָ וּבֵרַכְךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ. יז וְאִם יִפְנֶה לְבָבְךָ וְלֹא תִשְׁמָע; וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים וַעֲבַדְתָּם. יח הִגַּדְתִּי לָכֶם הַיּוֹם כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן: לֹא תַאֲרִיכֻן יָמִים עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר אַתָּה עֹבֵר אֶת הַיַּרְדֵּן לָבוֹא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ".

ספרי נביאים

ספרי יהושע, שופטים, שמואל ומלכים שייכים לקבוצת הספרים המכונה "נביאים ראשונים". ספרים אלה מתארים את קורות בני ישראל מאז עברו את הירדן מערבה, נלחמו בעמי כנען והתנחלו בארץ. כעבור מספר דורות הקימו בני ישראל מלוכה, ומלכם הראשון היה שאול. אחריו מלך דוד, שיסד שושלת מלוכה. דוד כבש את ירושלים מידי היבוסי (אחד מעמי כנען), והפך אותה לעיר בירה. בשנות מלכותו הרחיב את הממלכה והצליח להחליש את שכניהם החזקים של בני ישראל - הפְלִשתים. בנו של דוד, המלך שלמה, בנה את בית המקדש בירושלים, הרחיב את הממלכה ויצר קשרים עם מלכים כמו מלך צור ומלכים נוספים, בין השאר באמצעות נישואין עם בנותיהם. חכמתו התבטאה בהצלחתו לשמור על השלום במשך שנים רבות, להעשיר את הממלכה ולשפוט משפט צדק.

לאחר מות שלמה התפלגה הממלכה וספרי נביאים ראשונים ממשיכים לספר את תולדות שתי הממלכות: תולדות הממלכה הצפונית, ממלכת ישראל, מתוארים עד חורבנה בידי האשורים בשנת 722 לפני הספירה ויציאת בניה לגלות; תולדות ממלכת יהודה מתוארים עד הרס בית המקדש הראשון בידי נבוכדנצר מלך בבל בשנת 586 לפני הספירה. מגמת תיאור קורותיהם של בני ישראל בספרים הנדונים היא להציג את הקשר בין גורלם, הנקבע בידי אלוהים, לבין מידת הקפדתם על מילוי המצוות. לדוגמה, ספר מלכים מספר על חזקיה מלך יהודה, שסילק את הפולחן האלילי מארצו והצליח למרוד באימפריה האשורית ולהשיג עצמאות. באותן שנים ממש, תחת שלטונו של עובד האלילים הושע בן אלה, נכבשה ממלכת ישראל על-ידי האשורים ותושביה הוגלו ממנה. וכך כתוב בספר מלכים ב , פרק יח:

"א וַיְהִי בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ לְהוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מָלַךְ חִזְקִיָּה בֶן אָחָז מֶלֶךְ יְהוּדָה… ג וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה’ כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה, דָּוִד אָבִיו. ד הוּא הֵסִיר אֶת הַבָּמוֹת, וְשִׁבַּר אֶת הַמַּצֵּבֹת, וְכָרַת, אֶת הָאֲשֵׁרָה… ו וַיִּדְבַּק, בַּה’ לֹא סָר מֵאַחֲרָיו; וַיִּשְׁמֹר מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר צִוָּה ה’ אֶת מֹשֶׁה. ז וְהָיָה ה’ עִמּוֹ בְּכֹל אֲשֶׁר-יֵצֵא יַשְׂכִּיל; וַיִּמְרֹד בְּמֶלֶךְ אַשּׁוּר וְלֹא עֲבָדוֹ. ח הוּא הִכָּה אֶת פְּלִשְׁתִּים עַד-עַזָּה וְאֶת-גְּבוּלֶיהָ מִמִּגְדַּל נוֹצְרִים עַד עִיר מִבְצָר. ט וַיְהִי בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ הִיא הַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית לְהוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל; עָלָה שַׁלְמַנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל שֹׁמְרוֹן וַיָּצַר עָלֶיהָ. י וַיִּלְכְּדֻהָ מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים. יא וַיֶּגֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת יִשְׂרָאֵל, אַשּׁוּרָה. יב עַל אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל ה’ אֱלֹהֵיהֶם וַיַּעַבְרוּ אֶת-בְּרִיתוֹ אֵת כָּל-אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד ה’; וְלֹא שָׁמְעוּ וְלֹא עָשׂוּ."

ב"נביאים אחרונים" נכללים 15 ספרי נבואה: ישעיה, ירמיה, יחזקאל ו-12 נביאים נוספים, ביניהם יונה, חגי, זכריה ועוד. ספרי נבואה אלה מביאים את דבריהם של נביאים שונים שפעלו בתקופת בית המקדש הראשון. חלק מן הנבואות הן נבואות תוכחה. הן מגנות את המלכים ואת העם על חטאים כמו עבודת אלילים ועושק עניים, ומאיימות בעונשים כמו כיבוש זר וחורבן בית המקדש. חלק מן הנבואות הן נבואות נחמה, המבטיחות כי בית המקדש ישוקם לאחר חורבנו וגולי בבל ישובו לארצם.

אחת מנבואות הנחמה המפורסמות של הנביא ישעיה מתארת את אחרית הימים:

"א וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי; וְנֵצֶר, מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה. ב וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה'רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה'. .. ד וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים, וְהוֹכִיחַ בְּמִישור לְעַנְוֵי-אָרֶץ; וְהִכָּה-אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע. ה וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו; וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו. ו וְגָר זְאֵב עִם-כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם-גְּדִי יִרְבָּץ; וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם." (ישעיהו יא)

ספרי כתובים

ספרי כתובים כוללים ספרים מסוגים שונים: ספרי מזמורים (תהִלים, שיר השירים) ספרי הגות (משלי, קֹהלת, איוב), ספרים המתעדים רצף של אירועים היסטוריים (עזרא ונחמיה, דברי הימים), מגילות ועוד.

ספר תהִלים מיוחס לדוד המלך, ומכיל מזמורי תהילה לאלוהים, שחוברו בחלקם על ידיו ובחלקם על-ידי משוררים אחרים. מזמורים רבים מתוך ספר תהִלים נכנסו לספר התפילה היהודי. לדוגמה, בתהִלים לג נאמר:

"א רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּה’; לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה.
ב הוֹדוּ לַה’ בְּכִנּוֹר; בְּנֵבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ.
ג שִׁירוּ לוֹ שִׁיר חָדָשׁ; הֵיטִיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָה.
ד כִּי-יָשָׁר דְּבַר-ה’ וְכָל-מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה."

המגילות המופיעות בספרי כתובים עוסקות בנושאים שונים: מגילת איכה היא קינה על חורבן בית המקדש הראשון, וחיבורה מיוחס לנביא ירמיהו; מגילת אסתר עוסקת בנס שאירע ליהודים בפרס באמצעות אסתר היהודייה, שנישאה למלך הפרסי וביטלה גזירה להשמיד את היהודים במאה החמישית לפני הספירה; מגילת קֹהלת, שנכתבה על-פי המסורת בידי שלמה המלך בזקנתו, מכילה אמירות שונות על חיי האדם ועל גורלו.

לדוגמה, על חוסר התכלית של הקיום האנושי אומר קֹהלת במגילת קֹהלת פרק ג:

" יט כִּי מִקְרֶה בְנֵי הָאָדָם וּמִקְרֶה הַבְּהֵמָה וּמִקְרֶה אֶחָד לָהֶם כְּמוֹת זֶה כֵּן מוֹת זֶה וְרוּחַ אֶחָד לַכֹּל; וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן כִּי הַכֹּל הָבֶל. כ הַכֹּל הוֹלֵךְ אֶל מָקוֹם אֶחָד; הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר וְהַכֹּל שָׁב אֶל הֶעָפָר. כא מִי יוֹדֵע, רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה; וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הַיֹּרֶדֶת הִיא לְמַטָּה לָאָרֶץ. כב וְרָאִיתִי כִּי אֵין טוֹב מֵאֲשֶׁר יִשְׂמַח הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו כִּי הוּא חֶלְקוֹ: כִּי מִי יְבִיאֶנּוּ לִרְאוֹת בְּמֶה שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרָיו."

מעמד התנ"ך ביהדות

על-פי המסופר בספר שמות, ניתנה התורה למשה במעמד הר סיני. בין עיקרי האמונה שנוסחו עפ"י הרמב"ם, ואשר מצויים בסידור התפילה היהודי, נאמר:

"אני מאמין באמונה שלמה, שכל התורה המצויה עתה בידינו היא הנתונה למשה רבינו עליו השלום; אני מאמין באמונה שלמה, שזאת התורה לא תהא מוחלפת ולא תהא תורה אחרת מאת הבורא יתברך שמו."

הציות למצוות התורה נחשב ביהדות לתכלית החיים. במסכת אבות במשנה קבעו חז"ל, כי

"על שלושה דברים העולם עומד: על התורה (כלומר, על חיים על פי מצוות התורה) ועל העבודה (כלומר, על עבודת אלוהים בבית המקדש) ועל גמילות חסדים (כלומר, על ההתנהגות המוסרית של אדם כלפי חברו)."

לימוד התורה הוא מצווה מרכזית בדת היהודית, והדבר בא לידי ביטוי באמרות רבות של חז"ל. לדוגמא, במסכת פאה במשנה נאמר:

"אלו דברים שהאדם אוכל פרותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא: גמילות חסדים כיבוד אב ואם והבאת שלום ותלמוד תורה כנגד כולם".

חז"ל טוענים, אם כן, שקיום מצוות תלמוד תורה זהה בחשיבותו לקיום מצוות מוסריות חשובות כסיוע לעניים, כיבוד הורים וסיוע לפתרון סכסוכים.

הקריאה בתורה בציבור משולבת בטקס התפילה היהודי. בכל שבת, במהלך תפילת שחרית, קוראים פרשה אחת ולפעמים שתיים מתוך 54 הפרשות שבתורה, ובימי שני וחמישי שלפני השבת קוראים את הקטע הראשון מתוך אותה פרשה.

קריאת כל התורה נמשכת שנה שלמה. בשמיני עצרת, שהוא היום השמיני של חג הסוכות וגם חג שמחת תורה, מסתיימת הקריאה השנתית בתורה ומתחילה מחדש בו ביום.

הדרשה הנישאת בבית הכנסת בשבת מתייחסת בדרך-כלל לפרשת השבוע - כלומר, לפרשה הנקראת באותו שבוע. הדרשן מקשר את המסר שברצונו להעביר לקהל שומעיו לתוכן הפרשה.

יש חוגים המבססים את הקישור בין פרשות השבוע לבין דרשות העוסקות בנושאים אקטואליים על ההנחה, כי התורה היא נצחית, ולכן ניתן למצוא בה לקחים והדרכה כיצד לנהוג בכל מקום ובכל תקופה היסטורית.

לחלקים נוספים מן הפרק:

כתבי הקודש ביהדות – התנ"ך (חלק זה)
כתבי הקודש בנצרות – הברית הישנה והברית החדשה
כתבי הקודש באסלאם- הקראן וספרות החדית'



אל האסופה לחיות בארץ הקודש להכיר ולכבד : אל אחד ושלוש דתות3

ביבליוגרפיה:
כותר: כתבי הקודש ביהדות – התנ"ך
שם  הספר: לחיות בארץ הקודש להכיר ולכבד : אל אחד ושלוש דתות
מחברים: שביט, יעקב (פרופ') ; מוסקוביץ, דפנה (ד"ר) ; סואעד, צאלח
תאריך: תשס"ה,2005
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. הספר הוא חלק מהתכנית "לחיות בארץ הקודש" שפותחה במטח בסיוע האיחוד האירופי.
2. כל הציטוטים מן הקֻרְאָן לקוחים מתוך הקֻרְאָן. תרגם מערבית: אורי רובין. 2005. © כל הזכויות שמורות לאוניברסיטת תל-אביב, ההוצאה לאור, תל-אביב ולמפה הוצאה לאור, תל-אביב.
הערות לפריט זה: 1. הפריט הוא מתוך הפרק השני בספר.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית