הסדרי נגישות
עמוד הבית > אחר > פנאיעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > עולם המקרא > אתרים במקראעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > משפחת האבות > סיפורי אברהם
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית



תקציר
הצעה לטיול עם התנ"ך בנחל הבשור. דף המידע מתאר למטייל מה אפשר לראות כיום באיזור זה, ומשחזר מה היה כאן בעבר: כאשר הגר ברחה מפני שרה וכאשר דוד נלחם בעמלקים.



מראה מקום : נחל הבשור
מחברת: גליה דורון


עונה מועדפת: בחורף בין החדשים דצמבר לאפריל
מידת הקושי: קלה. סיור ברכב ואפשרות למסלול הליכה רגלי בן שעתיים
(יש צורך להשאיר מכונית בנקודת הסיום של המסלול).
משך הסיור – יום שלם
דמי כניסה – בפארק אשכול (אין חובה להכנס)
גיל המטיילים – ללא הגבלה
מראה מקום בתנ"ך: בראשית טז
יהושע יט
שמואל א' פרק ל'

מפת המסלול

איזור הסיור הוא על גבול ארץ המזרע והמדבר, לאורך דרך נופית יפהפיה שנסללה על ידי הקרן הקיימת לאורך חלק מנתיבו המפותל והארוך של נחל הבשור.

זוהי הסביבה בה חיו האבות, כאן תעתה הגר כשברחה משרה וכאן רדף דוד אחר העמלקים.

נחל הבשור הווה בעבר את גבולה הדרומי של ארץ כנען – מכאן דרומה נחלת הנוודים ותחומה של מצרים, מכאן צפונה ארץ יושבי הקבע, הערים הכנעניות והפלשתיות. איזור זה נתן לנחלה לשבט שמעון ( יהושע יט: 2 – 8) שמעולם לא הצליח להתיישב בו.

איך נגיע? סעו בכביש 241 המחבר בין אופקים לצומת מעון. פנו בצומת אורים דרומה לכביש 234, חצו את גשר צאלים וסעו על פי השילוט אל הדרך הנופית של נחל הבשור. הכנסו לדרך העפר הטובה לכל כלי רכב וסעו לאיטכם לאורכה.
עצרו לתחנה הראשונה בגשר החבלים, חצו אותו ועלו בגדה השניה עד אנדרטת הזכרון לשני נערים מקיבוץ משאבי שדה שנפלו כאן עם טרקטורון אל מותם.
נחל הבשור הוא הנחל שלו אגן הניקוז הגדול ביותר בארץ – כ 3000 קמ"ר, מהר חברון בצפון ועד שדה בוקר שבהר הנגב בדרום. לאורך הנחל נביעות רבות המספקות מים לצמחית הנחלים הסבוכה הצומחת לאורך גדותיו. במספר מקומות נמצא מים בגבים ובריכות גם בקיץ. בחורף, בעונת השטפונות, הזרימה עזה, הנחל עולה על גדותיו ומציף את סביבותיו.
הגבעות המבותרות סביבנו מהוות יחידת נוף מיוחדת במינה המכונה "בתרונות" הנוצרת כתוצאה של הבלייה של אדמת הלס הרכה והפריכה ופעולת המים.


1. גשר החבלים , דרך נופית נחל הבשור

עצרו פעם נוספת כשתגיעו לאיזור מאגרי המים הבנויים. מאגרים אלה נועדו לאגור את מי מפעל השפדן (מי שפכי גוש דן המושקעים בחולות ראשון לציון, מטוהרים ונשאבים שוב ומוזרמים בקו צינורות הצבוע אדום אל הנגב) ובעת הצורך גם את מי השטפונות שישמשו גם הם את החקלאות הפורחת באיזור במקום להשפך לים.

הנוף המדברי היום עובר שינויים רבים כשפרדסי השרון לשעבר נושאים פירות בנגב. אין זה נופם של האבות, שהיה צחיח יותר ואפשר חקלאות בעל רק בעונות גשומות בעוד שבשנים רגילות התבססה עיקר הכלכלה על מרעה.

בהמשך הדרך תוכלו לעצור ליד באר שנבנתה על ידי הבריטים בתקופת המנדט כדי לסייע לכלכלתם של הבדואים באיזור.

זהו האיזור בו רדף דוד אחר העמלקים. בספר שמואל א' פרק ל מספר על דוד החוזר לביתו בצקלג לאחר שסרני פלשתים סרבו להתיר לו לצאת עמם לקרב נגד שאול בגלבוע. כשדוד ואנשיו מגיעים לצקלג ( המזוהה היום עם תל שרע השוכן על נחל גרר) הם מגלים שעמלקים פשטו על עירם ושדדו את כל רכושם וגם את הנשים והילדים. דוד יוצא עם גדודו למרדף אחר העמלקים ובעזרת מידע מנער מצרי שנקרה על דרכם הם מגיעים עד המקום בו נחים הפושטים ומחזירים את כל השלל כולל הנשים והילדים.

תיאור המרדף ומעבר נחל הבשור המתואר כמכשול קשה ..."ויעמדו מאתיים איש אשר פגרו מעבר את נחל הבשור"... מתאים לנוף הנצפה לעינינו.

תחנתנו הבאה תהיה בתל הגבוה, שממנו נשקף נוף נפלא על נפתולי נחל הבשור וסביבותיו. התל קרוי "תל שרוחן" (ובערבית תל פארעה הדרומי) אם כי יש חוקרים הטוענים שהזהוי אינו נכון ויש לזהות את התל עם שור הנזכרת בסיפורי האבות.

מומלץ לעלות על התל לתצפית על לסביבה.


2. כלניות וחרציות על מורדות תל שרוחן

התל נחפר בשנות ה-20 של המאה שעברה על ידי "אבי" הארכיאולוגיה הארץ ישראלי – החוקר הבריטי סר פלינדרס פיטרי, שחקר אתרים רבים בדרום הארץ. הוא זהה בתל שכבות יישוב מהתקופה הכנענית המעידות על נוכחות מצרית ושלטון מצרי בארץ כנען. היום אפשר בקושי לראות שרידי קיר לבני בוץ שהיה חלק משער העיר לפני 4000 שנה.

סיפורה של הגר, הבורחת מפני שרה גבירתה התרחש אולי כאן באיזור.

ספר בראשית,פרק טז מספר את סיפורה של משפחה במצוקת עקרות. שרה המציעה לאברהם את שפחתה המצריה הגר לאשה, אך היא מבזה את גבירתה ברגע שהיא בהריון. שרה פונה בכאב אל אברהם "חמסי עליך אנכי נתתי שפחתי בחיקך ותרא כי הרתה ואקל בעיניה ישפט ה' ביני וביניך. ויאמר אברם אל שרי הנה שפחתך בידך עשי לה הטוב בעיניך ותענה שרי ותברח מפניה . וימצאה מלאך ה' על עין המים במדבר על העין בדרך שור " ( טז:6 – 8).

בהמשך הסיפור קוראת הגר למקום ההתגלות האלוהית אליה "באר לחי רואי" – חילופי המונחים באר / עין אינם מקריים – באיזור זה, באותו המקום יכולה להתהוות נביעה טבעית – מעיין או שיש צורך לחפור מעט בערוץ הנחל כדי להגיע למים וזו באר.

מן התל אפשר להמשיך לנסוע לאורך הדרך הנופית עד היציאה לכביש 241. אפשרות עדיפה היא מסלול רגלי של כשעתיים – רדו מן התל על פי סימון השביל השחור ( במדרגות תלולות הנראות רעועות – יש לרדת בזהירות רבה) והמשיכו לאורך השביל המסומן לכיוון צפון. השביל הנוח מוביל אותנו סמוך לגדות הנחל, בין צמחיית נחלים ופרחים יפים בעונה. בסוף המסלול אפשר לצאת לכביש או לחצות את הנחל (שלפעמים יש בו כאן מים) סמוך לגשר הרכבת ממלחמת העולם הראשונה, ולהכנס אל פרק אשכול – גן לאומי (בתשלום) ובו מעיינות, איזורי פיקניק בריכת שחיה גדולה ואף שרידי כנסיה שנחשפה במקרה כשנפל במקום פגז במלחמת העולם הראשונה. במקום התגלה פסיפס שלימים נתרם על ידי ממשלת המנדט לאוסטרליה, לאות הוקרה על מאמצי הצבא האוסטרלי בכיבוש ארץ ישראל מידי התורכים. הפסיפס מוצג כיום בקנברה בירת אוסטרליה כחלק מהאנדרטה לזכר החיל האלמוני. פסיפס זהה כמעט לחלוטין התגלה גם ברצפת בית כנסת של ישוב יהודי מתקופת התלמוד שנקרא מעון. את רצפת פסיפס זו תוכלו לראות אם תיסעו בתום הסיור בפרק לכיוון קיבוץ נירים בעקבות השילוט לבית הכנסת של מעון.

ביבליוגרפיה:
כותר: מראה מקום : נחל הבשור
שם  הפרסום מקורי: מראה מקום
מחברת: דורון, גליה
תאריך: 2005
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. מראה מקום הוא אוסף של דפי מידע על אתרים ומסלולי טיול בארץ בזיקה למקרא.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית