הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי כדור-הארץ והיקום > גיאולוגיה > גיאולוגיה של ארץ-ישראל
גליליאו : כתב עת למדע ומחשבה


תקציר
חתך סלעי המשקע בהרי יהודה וירושלים.



סטרטיגרפיה בהרי יהודה
מחברים: ד"ר אבי בורג; פרופ' יהושע קולודני


מרבית שטחה של ישראל מכוסה בחתך עבה של סלעי משקע. יוצאים מכלל זה הם הסלעים המגמתיים והמטמורפיים באזור תמנע-אילת, הסלעים המגמתיים במכתש רמון ושפכי הבזלת בגליל ובגולן. חתך סלעי המשקע נוצר במשך עידנים גיאולוגיים בשל שקיעה והצטברות של חומר בים וביבשה. לפיכך, חתך סלעי המשקע מתחיל בעתיק ביותר בבסיס ומסתיים בצעיר ביותר בגג. חתך סלעי המשקע בהרי יהודה וירושלים מתחיל בסלעים קשים שהורבדו בתחתית ים קדום, בעיקרם גיר ודולומיט (סלעים קרבונטים, כלומר מכילי יון-CO3, המורכבים מהמינרלים קלציט – CaCO3 ודולומיט – Ca,Mg)CO3).
סלעים אלה החשופים במערבה של ירושלים, מאוגדים יחדיו בתוך יחידה גיאולוגית המכונה "חבורת יהודה". החבורה מחולקת בחלוקת משנה לתצורות, כאשר כל תצורה מתאפיינת בסוג סלע אחר משכנתה. מעל חבורת יהודה מונחת חבורה נוספת – " חבורת הר הצופים". זו בנויה בעיקרה מסלעים רכים – קירטון, חוואר ואולם גם משכבות צור קשה וכהה. גם חבורה זו מחולקת לתצורות, כאשר כל תצורה מתאפיינת בסוג סלע שולט אחר. בחלק העליון של החבורה (תצורות ע'רב וטקיה) סלעי הקירטון והחוואר עשירים בחומר אורגני – ביטומני. "חבורת עבדת" מונחת על חבורת הר הצופים והיא מורכבת שוב מסלעי גיר וקירטון. כל הסלעים שתוארו עד כה שקעו בסביבה ימית ולכן מכילים מאובנים ימיים. מעליהם מופיע רצף של חולות וחלוקים ששקעו באגמים ובנחלים, כלומר בסביבה יבשתית.

ליחידות ששקעו בתנאים ימיים השתרעות גיאוגרפית רחבה, כלומר את התצורות שאנו מזהים באזור ירושלים ניתן לזהות (בשינויים מסוימים) גם בדרום מדבר יהודה ובנגב. בנוסף לכך סדר התצורות קבוע. כך לדוגמה, תצורת מנוחה תופיע תמיד מתחת לתצורה מישאש ואף פעם לא להפך. המדע העוסק בתיאור סדר השכבות ובגילן, בחלוקת החתך הגיאולוגי ליחידות משנה, כגון תצורות, ובשינויים החלים בכל אחת מהיחידות במרחב נקרא מדע הסטרטיגרפיה. נציין שגם הארכיאולוגים משתמשים בעקרונות הסטרטיגרפיים בעת חפירת אתר ארכיאולוגי.

קראו: סלעים בוערים בישראל - בית חרושת טבעי למלט ולבטון

ביבליוגרפיה:
כותר: סטרטיגרפיה בהרי יהודה
מחברים: בורג, אבי (ד"ר) ; קולודני, יהושע (פרופ')
תאריך: ספטמבר 2003 , גליון 61
שם כתב העת: גליליאו : כתב עת למדע ומחשבה
הוצאה לאור: SBC לבית מוטו תקשורת ולאתר IFEEL
הערות לפריט זה:

1. אבי בורג הוא דוקטור מהמכון הגיאולוגי בירושלים.
2. יהושע קולודני הוא פרופסור במכון למדעי כדה"א באוניברסיטה העברית בירושלים.


הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית