סמל (בשירה ובסיפורת) הוא צורה של לשון ציורית, אשר בה דבר מסוים - על פי רוב מוחשי - מחליף ומייצג דבר-מה אחר, שהוא בדרך כלל מתחום המופשט. למשל, סולם או מדרגות יכולים, בהקשרים מסוימים, לייצג ולסמל מהויות מופשטות, כגון התעלוּת רוחנית (אישית או לאומית). יונה לבנה, בסך הכול סוג עוף, היא סמל אוניברסלי לשלום.
מבחינה מסוימת דומה הסמל למטאפורה: המשמעות המקובלת של המלה המסמנת אותו מקבלת 'תוספת' ונוגעת לתחום משמעות אחר (סולם, שהוא כלי מוחשי לטיפוס, מכוון למהות מופשטת - להתעלוּת רוחנית, או לקדושה).
אך בעוד שהמטאפורה מכילה בתוכה ייצוג של שני תחומי המשמעות הבונים אותה (למשל: העננים בוכים), הסמל מציין רק את התחום המושאל. כך, למשל, כותרת שירו של אמיר גלבע "בעלטת" מתפקדת כסמל למצב מוסרי-חברתי של אובדן ערכים.
סמלים ותרבות:
ישנו מאגר סמלים אוניברסלי, שפריטיו קשורים בדרך כלל לעולם הטבע - אש, ים, אדמה. לצדו ישנם גם מאגרי סמלים שצמחו על רקע של תרבות מסוימת. כך, למשל, חיפושית הזבל סימלה לגבי המצרים הקדמונים את רעיון הלידה היומיומית של השמש וכן את נצחיות הנשמה. בדומה לכך, לשיר ההייקו היפני יש עולם של סמלים, השונה מעולם הסמלים של השירה האירופית, למשל.
סמליות באמנות הפלסטית:
סמלים אינם מוגבלים, כמובן, לשירה ולספרות, אלא הם נוכחים בכל תחומי התרבות, ובכלל זה באמנות הפלסטית. דווקא הממד המוחשי של האמנות הוא מדיום מתאים לייצוג רעיונות בדרך סמלית.