משורר ישראלי, מתרגם ומסאי, נולד ב-1924 בבראטיסלבה, סלובקיה.

עם עליית הנאצים לשלטון שלחו אותו הוריו לארץ. משפחתו כולה נספתה בשואה. ריבנר הוא חבר קיבוץ מרחביה, שימש כמרצה לספרות באוניברסיטת חיפה, פרסם מסות בענייני ספרות ותרגומי שירה (גיתה) ואף כתב ספר על המשוררת לאה גולדברג, שעל עיזבונה היה מופקד (לאה גולדברג: מונוגרפיה).

שירתו של ריבנר נובעת מתוך דחף עז לחקור את ההוויה. האמירה הפילוסופית משקפת את מרבית כתיבתו. לשונו השירית חותרת אל הדיוק ואל הביטוי הקולע.
ספריו: אין להשיב, האש באבן, ואל מקומו שואף: 1953 - 1989, כל עוד, פסל ומסכה, פרגמנטים, שירים למצא עת.