משוררת וציירת ישראלית, נולדה בירושלים ב-1952. אביה היה סופר היידיש ניצול השואה לייב רוכמן. החלה לכתוב ולצייר בגיל מוקדם: ספר שיריה הראשון פורסם בהיותה בת 14, ותערוכה ראשונה של ציוריה במוזיאון תל-אביב התקיימה בהיותה כבת 17. רבקה ומרים הם שני שמותיה הפרטיים.

ניתן לומר שרבקה מרים מתמקדת ביצירתה במתח שבין כיליון לתחייה, בין יש לאין. מתח זה בא לידי ביטוי בכל ישות באשר היא - חי, צומח, דומם או מופשט. יצירתה עוסקת בחידת הקיום ובתחושות שהיא מעוררת. מוטיבים מן היסטוריה והמקורות היהודיים חולפים תדיר בשיריה, אך אין בכתיבתה נתק בין העבר להווה, בין המצוי בספר והנוכח בחדר ובחלל הקרוב, שכן הכול חלק מאותו סוד עצמו.
ספריה: טבעתי בחלונות, כסאות במדבר, כתנתי הצהבה, מקרוב היה המזרח, משירי אמות האבן, עץ נגע בעץ.