מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכיתישראל. משרד החינוך. האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים



פאול צלאן


משורר ומתרגם יהודי ממוצא רומני, כתב בגרמנית, חי בשנים 1920 - 1970. נולד למשפחה יהודית בצ'רנוביץ, בוקובינה (רומניה). שמו האמיתי היה פאול אנטשל.

במלחמת העולם השנייה נשלחו הוריו למחנה השמדה והוא עצמו נכלא במחנה כפייה. מסכת חיים טרגית זו של יתמות ועקירה הסתיימה בהתאבדות בטביעה בנהר הסֵינה שפריז.

יחסו של צלאן אל היהדות היה אמביוולנטי: מצד אחד ניכרת הסתייגותו כבר בהתנגדותו לקיום טקס בר המצווה וללימוד השפה העברית, ומן הצד האחר הוא מבטא הזדהות עם העם שנספה בשואה.
למרות שמעולם לא חי בגרמניה, מקובל לראות בצלאן את המשורר החשוב של השפה הגרמנית במחצית השנייה של המאה ה-20. שמעון זנדבנק, שתרגם לעברית מבחר משיריו של צלאן, מאפיין שירה זו בפרדוקסים שהיא מכילה בתוכה: "שירה המבקשת אחר הגאולה, הזוהר, היופי, החיים - שבמוות... הלשון נתפסת בה ככלי הקומוניקציה המשוכלל ביותר, אך גם כמחיצה בפני מגע של ממש, ובהתאם לכך מיטלטלת שירת צלאן בין וירטואוזיות לשונית עתירת דמיון מאין כמוה לבין רזון סגפני שהיא כופה על עצמה."
שיריו תורגמו ונדפסו בקבצים הבאים: סורג שפה (שמעון זנדבנק), שושנת האין (מנפרד וינקלר), דבר מה יהיה (בן ציון תומר).


מעבר ללקסיקון > לקסיקון ספרות
ביבליוגרפיה:
כותר: פאול צלאן
שם  התקליטור: שירים בתערוכה : דיאלוג בין שירה לאמנות פלסטית
תאריך: 1999
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; ישראל. משרד החינוך. האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים
הערות: 1. נהול מדעי ודידקטי: ד"ר פנינה שירב.
2. פיתוח וכתיבה: ד"ר פנינה שירב (מרכזת הצוות), מינה הוכברג, דבורה אמיר, נורית נתנאל.
3. כתיבת החומר באמנות: אבי כץ.
4. עריכה: לימור ויסמן.
5. ניהול מולטימדיה: אפרת טורג'מן.
6. תקליטור זה הוא פרי פיתוח משותף של שני הגופים הבאים: ת"ל- האגף לתוכניות לימודים, המינהל הפדגוגי, משרד החינוך, התרבות והספורט ומטח- המרכז לטכנולוגיה חינוכית. 
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית