משורר יהודי איטלקי, חי בשנים 1618 - 1710. נולד בליוורנו, אח ליעקב, משורר אף הוא. עמנואל ויעקב קנו את עיקר פרסומם בזכות שירתם, אך גם בשל היותם דמויות בולטות בציבוריות היהודית. שירתם קושרת אותם יחד: סגנון כתיבתם דומה והם משבחים זה את שירתו של זה. עמנואל אף השלים שירים אחדים שיעקב לא הספיק לסיים טרם מותו. קיימים חילוקי דעות לגבי שירים אחדים, שאין לדעת מי מן האחים כתבם.
עמנואל כתב סונטות בהשפעת השירה האיטלקית והספרדית. במחקרה על הסונט העברי אומרת דבורה ברגמן כי עמנואל ואחיו היו הראשונים כמעט אשר כתבו סונטים עבריים על אהבה (קדם להם המשורר עמנואל הרומי). לדבריה, מצטיינות הסונטות שכתבו בנושאיהן המגווָנים, במתח דרמטי, בצבעוניות ריאליסטית ובסאטירה נוקבת. הסונטות שימשו גם כלי במאבקם במאמיני שבתי צבי, משיח השקר שקם לעם ישראל במהלך המאה ה-17.
עמנואל פראנשיס ידוע גם בחיבורו "מתק שפתיים" המוקדש כולו לשירה העברית: הספר בנוי כדו-שיח בין מורה לתלמיד, ורצוף הסברים אודות מונחיה וכלליה של השירה העברית. את חיבורו מסיים עמנואל במסקנה: "והנה שמתי לפניך דרכי השיר. אמנם דע, כי לא על המשקל והחרוז לבדם יהיה תפארת השיר; אם לא יהיה מאמרו ועניינו בחריפות, ואם מגמת המשורר לא יהיה אלא למשקל ולחרוז, יהיה שירו כגוף בלי נשמה."
מבחר משיריו מופיע באסופה "צרור זהובים - סונטים עבריים מתקופת הרנסאנס והבארוק", בעריכת דבורה ברגמן. כמו כן נדפסו ספריו: כל שירי יעקב פראנשיס, דיואן, ספר מתק שפתיים.
