משורר ישראלי, נולד ב-1948 בתל-אביב. עבד כעיתונאי ספורט וכשדר רדיו בגלי צה"ל. כיום הוא כותב שירים וסיפורים, מתרגם (בעיקר ספרות אירית) ועוסק בביקורת.

רבים משיריו הם בעלי כיוון וידויי ועוסקים, בין השאר, במסעותיו ובאנשים הקרובים לו. דרך השימוש בחוויות הפרטיות הוא מגיע אל המוכלל והמופשט: "המשורר בעיניי הוא איש עם פנס, המאיר פינות אפלות וגואל אותן מהחשכה."
את שיריו הטובים הוא כותב, לדבריו, בעֶמדה "על הסף": על סף הכיליון, על סף נסיעה, על סף מחלה, על סף התאהבות, או על סף יציאה מחיי נישואין. זוהי הרגשה פנימית שאינה מקבילה בהכרח למצב חיצוני: "אם אני כותב למשל שיר 'יש ילדים שהוריהם אינם מתגרשים', זה לא אומר בהכרח שאני התגרשתי או שהוריי התגרשו. אבל קיים פה מצב של עמידה על הסף, שאני מכיר, ומצב זה גורם לחידוד המבט."
ספריו: קצה, סוף הזיכרון, חצרות, שלוש שנים, מתחת לשטיח הכחול, סערת אסתר, בחזרה לאושר, פארק עדן. כמו כן פרסם רומנים וסיפורים: אשת הקמיקזה, גמר הגביע - סיפורי אהבה ועוד.