נחשב בעיני רבים לגדול משוררי היידיש במאה ה-20, חי בשנים 1896 - 1971.
גלאטשטיין נולד בלובלין, פולין, והגיע לאמריקה בגיל 18. בילדותו קיבל חינוך דתי מסורתי, אך ספג גם יסודות של השכלה ושל ספרות יידיש. בראשית דרכו היה מושפע מן הספרות האנגלו-אמריקנית, ורק בתקופת מלחמת העולם השנייה חזר לתכנים היהודיים והעלה את זיכרונות ילדותו ממזרח אירופה. הוא פרסם מאות רבות של ביקורות ספרותיות בעיתון היומי היידי של ניו יורק.
גלאטשטיין היה אחד ממייסדי הזרם האינטרוספקטיביסטי בשירה האידית האמריקנית, שנקרא "האינזיך" (שפירושו: בתוך עצמך). עיקריו בוטאו במניפסט: "אנחנו האינטרוספקטיביסטים רוצים בראש ובראשונה לתת את החיים, החיים האמיתיים, הכנים והמדויקים - במידה שהם משתקפים בנו, במידה שהם מתלכדים עם עצמנו... לגבינו עקרה וחסרת טעם היא השאלה, אם המשורר 'צריך' לשיר על עניינים לאומיים וחברתיים, או על עניינים אישיים. לגבינו הכל 'אישי'. מלחמות ומהפכות, פוגרומים ביהודים ותנועת הפועלים."
שירתו מתאפיינת בתחביר של שיחה, שהיא יסוד מרכזי בתרבותה של לשון היידיש. יחד עם האופי ההגותי והמעמיק של כתיבתו, ניתן למצוא בה יסודות מסאיים. חידושי הלשון שלו היו נועזים וסגנונו הצטיין בפקחות ובאירוניה.
ספריו בעברית: מכל עמל: שירים ופואמות, משורר בניו-יורק: מבחר שירים מכל הספרים.
