משורר ומחזאי גרמני, חי בשנים 1898 - 1956. התחיל את דרכו בכתיבת מחזות, שהפכוהו במהרה לאחד מגדולי המחזאים במאה ה-20. מחזותיו מוצגים שוב ושוב על בימות העולם. בתחילת דרכו היה קשור לדאדאיסטים, שביקרו את החברה הבורגנית באמצעות לעג וסאטירה, אחר-כך התוודע אל המרקסיזם. שיתוף הפעולה הפורה שלו עם המלחין קורט ווייל הוליד, בין היתר, את מחזות הזמר הידועים "אופרה בגרוש" ו"מהגוני".
ב-1933 הוחרמו יצירותיו על ידי הנאצים בטענה כי אומנותו ניהיליסטית ומנוונת. הוא נמלט מגרמניה ואת שנות גלותו בילה בסקנדינביה, בארה"ב ובשוַויץ. בגלות פרסם מערכונים סאטיריים על גרמניה של היטלר. ב-1947, בעת הרדיפות של הסנטור מקרתי בארצות הברית, נחקר בחשד ל"פעילות אנטי אמריקנית," ובחר לעזוב את אמריקה. הוא חי בשוויץ עד שהוזמן לברלין המזרחית, ונתמנה בה למנהלו של 'התיאטרון הלאומי'.
מרבית שיריו של ברכט לא פורסמו בחייו. בנימין הרשב, מתרגם שירי ברכט לעברית, טוען, כי לא קל היה לגולה קומוניסט לפרסם שירים בגרמנית מחוץ לגבולות גרמניה, לא כל שכן בארצות שלחמו בה בתקופת מלחמת העולם השנייה. סיבה נוספת נעוצה בסגנון שירתו, שחרג מטעמם של האסתטיקונים המודרניסטיים בני זמנו: צורות פשוטות, לשון מחוספסת ודרכי ביטוי ישירות ודידקטיות. בהשפעת הקומוניזם פנה לכתיבת שירי תעמולה ישירים, בנוסח הריאליזם הסוציאליסטי. בשנים שלאחר מכן, אומר הרשב, שימשה השירה לברכט מעין יומן אישי: הוא ביטא בה תגובות פוליטיות ואישיות מיידיות. עם זאת, כתב גם שירים ליריים, לא מגמתיים: שירי אהבה, טבע והגות.
שיריו, מחזותיו ויצירתו בפרוזה תורגמו לעברית. ספר השירים גלות המשוררים, מחזותיו הרבים: אמא קוראז' וילדיה, הנפש הטובה מסצ'ואן, גליליאו גליליי, מעגל הגיר הקווקזי, ועוד.
