הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי הרוח > ספרות ושירה > שירה > שירה עברית > אישים
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכיתישראל. משרד החינוך. האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים


תקציר
משורר עברי, עורך, מתרגם ומסאי, חי בשנים 1873 - 1934.



חיים נחמן ביאליק


משורר עברי, עורך, מתרגם ומסאי, חי בשנים 1873 - 1934. נולד בכפר ראדי באוקראינה. ביאליק לא שכח נוף ילדות זה כל ימיו, ותאר אותו בשיריו ובסיפוריו, על אף שבהיותו בן שש עברה המשפחה לז'יטומיר. בגיל שבע התייתם מאביו ועבר להתגורר עם סבו. מיצירותיו עולה כי הזיווג בין השניים לא עלה יפה. הסב הקפדן לא יכול היה לשאת את שובבות נכדו, הגם שהכיר בכשרונותיו. בבית המדרש בז'יטומיר, בהיותו בר מצווה, החלה מלחמתו הפנימית בין הזיקה החזקה לדת המקובלת לבין ההשפעה שספג מספרות ההשכלה (רישומי מאבק זה ניכרים בשיר "לבדי").

ב-1920, לאחר נדודים, בא ביאליק לאודסה וישב בה עשרים שנה ויותר. כאן התחילה תקופה חדשה בפעילותו הלאומית וביצירתו הספרותית: הוא התקרב אל אחד העם; הוא גם התחיל בעבודה משותפת עם רבניצקי על "ספר האגדה", שחשף את החלק הסיפורי והמוסרי של התלמוד והמדרש. כאן גם החל במפעל 'הכינוס' הגדול של ספרי המקרא, דברי הנביאים והכתובים ושירת ספרד במטרה לחזק את החינוך הלאומי ולהפיץ את מקורות התרבות העברית. באמצעות מפעל הכינוס ביקש ביאליק להשיב את כבודה של הספרות העברית בעיני יהודים משכילים, שהעריכו את הספרות האירופאית אך זלזלו בנכסי התרבות העברית. באודסה כתב ביאליק את מבחר יצירותיו הספרותיות, ובהן החיה את הלשון העברית על רבדיה השונים.

לארץ עלה ב-1924. השפעתו על חיי הרוח בארץ הייתה עצומה ובעיני הסופרים הצעירים נחשב לסמכות בענייני ספרות. רבים מהם התאימו עצמם לנורמות הספרותיות שקבע ביצירתו.

חייו משקפים מתח מתמיד בין הצורך של המשורר לכתוב ולבטא את פנימיותו לבין המחויבות שחש לעשייה הציונית ולעבודה הציבורית: "ואני, לפי טבעי, עם כל בחילת נפשי לעסקנות, שמוציאה את האדם מעולמו הפנימי ומרחקתו מנפשו, איני אגואיסט עד כדי כך שאבכר את צרכי עצמי על צרכי הציבור. ובכלל איני רואה את הסופר כחתן בלילה הראשון, שהוא פטור מכל המצוות." אולם, המתח בין שתי הרשויות - הציבורית והפרטית - מתבטא גם בשיריו: חלקם מתייחס למאורעות חשובים בחיי האומה בגולה ובארץ, ומוכיח את העם על ישיבתו השאננה בגולה. שירים אלה הקנו לו מעמד של משורר לאומי. החלק האחר של שיריו חושף את האני האישי והלירי של המשורר.

ביאליק אף ידוע בכתיבת שירים וסיפורים לילדים. הוא עסק בתרגום (דון קישוט של סרוואנטס, ווילהלם טל של שילר והדיבוק לש. אנ-סקי). כמה משירי העם והפזמונים שלו הולחנו.

שיריו קובצו בשני כרכים: חיים נחמן ביאליק - שירים. כמו כן נדפסו אגרותיו בכמה כרכים ותרגומיו וסיפוריו ראו אור בספרים.

ביבליוגרפיה:
כותר: חיים נחמן ביאליק
שם  התקליטור: שירים בתערוכה : דיאלוג בין שירה לאמנות פלסטית
תאריך: 1999
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; ישראל. משרד החינוך. האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים
הערות: 1. נהול מדעי ודידקטי: ד"ר פנינה שירב.
2. פיתוח וכתיבה: ד"ר פנינה שירב (מרכזת הצוות), מינה הוכברג, דבורה אמיר, נורית נתנאל.
3. כתיבת החומר באמנות: אבי כץ.
4. עריכה: לימור ויסמן.
5. ניהול מולטימדיה: אפרת טורג'מן.
6. תקליטור זה הוא פרי פיתוח משותף של שני הגופים הבאים: ת"ל- האגף לתוכניות לימודים, המינהל הפדגוגי, משרד החינוך, התרבות והספורט ומטח- המרכז לטכנולוגיה חינוכית. 
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית