המרכיב העיקרי שהופך את הקרקע ל"מקור החיים" הוא המים, ואלה... לרוע המזל, נדירים באזור הנגב. לקרקע מדברית, שני חסרונות בולטים: אין בה חומר אורגני שמקורו בצמחים, ויש בה עודפי מלחים בגלל ההתאדות החזקה הנובעת מתנאי האקלים.
 |
קרקעות לס |
קרקעות הלס נוצרות מחלקיקי אבק וחלקיקי שחק סלע דקיקים, הנישאים ברוח ושוקעים כשהם באים במגע עם לחות. מקור החלקיקים הוא בבליה של סלעים בהרי הנגב ובצפון סיני. חלקיקי אבק אלה שקעו בעיקר בצפון-מערב הנגב ובבקעת באר שבע.
הפיכת קרקע הלס לאדמה חקלאית הוא אחד מההישגים הגדולים של ההתישבות בחלקו הצפוני של הנגב. כשמדברים על "כיבוש השממה" ועל "הפרחת השממה" הכוונה בעיקר לאזור זה, שהפך ממקום שומם ודליל ביישובים למקום מיושב וירוק.
|
קרקעות חול |
קרקעות החול קרובות לחופי הים התיכון והן משתרעות בעיקר בצפון-מערב הנגב. הן עשויות מגרגרי קווארץ קשים וגסים, ולכן קל למים לחלחל דרכן.
כדי שלקרקע חולית יהיה ערך חקלאי יש למנוע את נדידת החולות. לייצובו של החול עשויות לתרום פעולות פיתוח שנעשות בידי האדם - כמו בניית מבנים, נטיעת עצים ועיבוד חקלאי - וכן קיומה של צמחייה טבעית.
שימוש בשיטות טכנולוגיות חדישות של השקיה בטפטוף מאפשרות החדרת חומרי מזון מומסים במים לתוך הקרקע החולית. באמצעות שיטות אלו ניתן לנצל את הקרקע לצורך גידולים חקלאיים . מאחר שקרקעות החול ניתנות לשטיפה בקלות, ניתן להשקותן במי השקיה מליחים בלי חשש להצטברות מלח בקרקע.
|
קרקעות רג |
פני השטח של קרקעות רג (המכונות לעתים "חמדה") מכוסים סלעים ושברי סלעים. בדרך כלל אלה אבני צור קשות שנותרו על פני השטח אחרי שחלקי סלע רכים וקלים יותר הוסרו והוסעו ברוח ובמים. קרקעות רג נפוצות לאורך הערבה ובמישורי הנחלים הגדולים חיון ופארן. הן דלות ביותר ואינן משמשות לחקלאות.
|
קרקעות סחף מדבריות |
קרקעות הסחף המדבריות נוצרו משקיעתם של חומרי סחף במקומות נמוכים: למרגלות ההרים ובערוצי הנחלים שבנגב.
גם בערבה מושקע סחף. ההרים משני צדי עמק הערבה עוברים תהליכי בליה ו"תורמים" את חומרי הבליה שלהם לעמק שלמרגלותיהם.
הנחלים המובילים את הסחף בזמן שיטפונות יוצרים מניפות של סחף בפתחיהם אשר בערבה. במניפות אלו מצטברים גרגרי חול, שברי סלעים וסלע דק, שהובלו בשיטפון.
קרקעות הסחף שבצפון הארץ הן פוריות מאוד. בנגב, לעומת זאת, ערכן מועט - בעיקר מאחר שהסחף המושקע בהן חסר חומרים אורגניים המכילים חומרי מזון חיוניים לגידולים. קרקעות הסחף המדבריות אינן פוריות גם בשל תנאי האקלים, שגורמים להתאדות רבה של מים מן הקרקע. לאחר האידוי נותרים בקרקע מלחים רבים, וכדי שיהיה לקרקע ערך חקלאי צריך לשטוף אותה ממלחים ולדשן אותה - כפי שאכן עושים רוב החקלאים בערבה.
|
קרקעות מלחה |
קרקעות מלחה מצויות לאורך הערבה, באגנים סגורים שאין בהם ניקוז של המים הנקווים בהם. התאדות המים מן הקרקעות מותירה אחריה שכבות של מלח.
בקרקעות אלו הצמחייה מעטה, וניתן לנצל אותן לגידולים חקלאיים רק בשוליהן, ורק לאחר הצפה ושטיפה.
