העור הוא האיבר הגדול ביותר בגופנו. הוא שומר על הנוזלים הפנימיים ומגונן עלינו מפני עולם, שלעתים קרובות מתגלה כעוין. השריון רב-הפנים הזה דק ביותר בשמורות העיניים ועבה ביותר בכפות-הרגליים ובכפות-הידיים.

תאים אפידרמליים, המצויים בקצות האצבעות, יוצרים את הרכסים ואת החריצים, שמבלעדיהם לא תתואר אחיזה טובה. תאים מאותו סוג עצמו יכולים להתפתח במרוצת החיים לצינורות שנעשים לשיער עבה או לשיער דק.

מעטה חיצוני קשיח של תאים מתים, ממולאים בחלבון קראטין, משמש כקו ההגנה הראשון של הגוף מפני תקיפה של מים ומפני המוני גורמים מתנכלים, שאינם נראים לעין. העור אינו מסתפק בתפקיד של שריון מגן אלא משתתף גם בוויסות של טמפרטורת הגוף. אותות הבאים מן המוח מורים לו להסתגל לפעילות הנדרשת, כדי לשחרר את הגוף מעודפי חום או כדי לשמור על כמות דרושה של חום בתוך הגוף פנימה. היכולת הזו של העור מאפשרת לבני-אדם לשׂרוד בחום המִדבר מזה ובקור המקפיא של הקוטב מזה.