הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעים > ביולוגיה > בעלי חיים > חיידקים, וירוסים
גליליאו צעיר בע"מ


תקציר
החַיידַּקִּים הם היצורים החיים הזעירים ביותר על פני כדור הארץ, גופם אינו אלא תָּא אחד בלבד. כל מה שרציתם לדעת על הַחַיידַּקִּים בכתבה שלפניכם.



עולם קטן
מחברת: ורדה שילה


ידעתם שבכל רגע מסתובבים סביבכם מיליארדי יְצוּרוֹנִים קטנים? למעשה, הם כה קטנים, עד שלא ניתן לראותם בעין, אלא רק בּמִּיקְרוֹסְקוֹפּ • מי הם אותם יְצוּרוֹנִים ולמה חשוב להכיר אותם דווקא עכשיו, כשבחוץ מתחיל להתקרר? • כל מה שרציתם לדעת על הַחַיידַּקִּים

הם נמצאים בכל מקום. באוויר, במים וביבשה. בכל פְּסִיעָה שלנו, למעשה, אנו דורכים על מִילְיַארְדִים של יצורים זעירים, שלא ניתן לראותם ללא מכשיר הגדלה מיוחד הנקרא מִיקְרוֹסְקוֹפּ. החַיידַּקִּים הם היצורים החיים הזעירים ביותר על פני כדור הארץ, אך אינם נחשבים כבעלי חיים ואף לא כצמחים, משום שֶׁהַתָּא היחיד ממנו הם מורכבים שונה בְּמִבְנֵהוּ הפנימי מהתָּאים מהם עשויים כל שאר היצורים החיים. להערכת הַמומְחִים, בכל גְּרָם אדמה מְצוּיִים כמִילְיַארְד חַיידַּקִּים. אולם, מכיוון שגודלם הוא כְּאַלְפִּית הַמִּילִימֶטֶר בלבד, אין בְּאֶפְשָׁרוּתֵנוּ לִרְאוֹתָם בָּעַיִן או בִּזְכוּכִית מַגְדֶּלֶת. מהו, בעצם, תפקידם של אותם יצורים מוזרים? ובכן, החַיידַּקִּים (הנקראים בְּלוֹעֲזִית: מִיקְרוֹבִּים אוֹ בַּקְטֶרְיוֹת) הם היצורים החיים הראשונים שהופיעו על פני כדור הארץ. זה קרה לפני כ-3.5 מִילְיַארְד שנה. מאז ועד היום הם הצליחו לִשְׂרוד ואף התפתחו למגוון עצום של מינים, המתקיימים בכל מקום אפשרי על פני כדור הארץ. עד כה זוהה רק חלק קטן מאוד מבין מיני החַיידַּקִּים השונים המְצוּיִים על פני כדור הארץ, ועדיין - כל חַיידַּק חדש שמתגלה טוֹמֵן בְּחובּוֹ הפתעות רבות. מינים רבים של חַיידַּקִּים מִסְתַּפְּקִים באור ובמים לצורך קִיּוּמָם. אחרים מתקיימים בסביבות "קשות", שֶׁבֶּעָבָר סָבְרוּ כי כלל לא יכולים להתקיים בהן חיים. לדוגמה, מוכרים לנו חַיידַּקִּים המסוגלים לגדול בַּטֶּמְפֶּרָטוּרָה של 200 מַעֲלוֹת צֶלְסְיוּס! ואפילו חַיידַּקִּים שחיים בְּיָם הַמֶּלַח (שבו לא יכול להתקיים אף יצור חי מלבדם). בדרך כלל אנו חיים בשלום עם החַיידַּקִּים. רובם אינו מזיק וחלקם אף נחוץ לקיום תהליכי חיים כמו עִיכּוּל מָזוֹן אוֹ פֵּרוּק חומרים. חַיידַּקִּים אחרים מועילים לנו בדרכים אחרות. חַיידַּקִּים הַנִּיזּוֹנִים מִנֵּפְט, למשל, מְשַׁמְּשִׁים את בני האדם לצורך טיהור כתמי נֵּפְט שנוצרו בְּמִקְווי מַיִם כתוצאה מנזילות של מְכָלִיּוֹת הנֵּפְט. חַיידַּקִּים אחרים מְשַׁמְּשִׁים את האדם בְּתַעֲשִׂיית הַמָּזוֹן לְצורֶךְ ייצּוּר יַיִן מֵעֲנָבִים, גְּבִינוֹת וְיוֹגוּרְט מֵחָלָב, בִּירָה מִשְּׂעוֹרִים ועוד. אולם, קיימים גם מיני חַיידַּקִּים מזיקים הגורמים למחלות. איך הם מזיקים לְגוּפֵנוּ? ובכן, כאשר גוּפֵנוּ נֶחְלַשׁ, הם מתיישבים על חלקים שונים בגוף המצויים במגע עם האוויר, כמו הַגָּרוֹן, הָאוזְנַיים, הָעוֹר, מַעֲרֶכֶת הָעִיכּוּל וכדומה, ומתחילים לְהִתְרַבּוֹת שם במהירות! כשזה קורה - גוּפֵנוּ מנסה להילחם בחַיידַּקִּים שֶׁפָּלְשׁוּ אליו ובאותו זמן טמפרטורת הגוף שלנו עולה, ואנו חולים וְחָשִׁים בְּרַע. בחורף, כאשר קר בחוץ או כאשר הגוף שלנו נֶחְלַשׁ מסיבה אחרת, חַיידַּקי המחלות תוקפים את גוּפֵנוּ בקלות רבה יותר.

גילוי החַיידַּקִּים

כבר בתחילת הַמֵּאָה ה-17 ניסו רופאים להסביר את הגורמים לְהִיווָצְרוּת המחלות. חלקם הציע שהמחלות נגרמות על ידי "יְצוּרוֹנִים". טענה זו הדהימה רבים, מכיוון שעד לאותה תקופה הייתה מקובלת הדעה הַיְּוונִית הָעַתִּיקָה, כי "מחלות נגרמות על ידי אוויר מקולקל". הרופאים אף טענו, כי לכל מחלה יש גורם יִיחוּדִי וכי גורמים אלה חודרים לגוּפֵנוּ דרך האוויר. אולם, החוקר אַנְטוֹנִי וַאן לְבַּנְהוֹק (Leeuwenhoek) שחי בין השנים 1723 -1632 היה זה שראה לראשונה את היְצוּרוֹנִים הללו, שאנו מכנים כיום בשם חַיידַּקִּים.

לְבַּנְהוֹק היה בן למשפחת סוחרים, שעזב את בית הספר בגיל 16 כדי להצטרף לעסק המשפחתי. בשלב מסוים, הִתְוודֵּעַ לְבַּנְהוֹק לקיומם של מכשירים מיוחדים, הקרויים מִיקְרוֹסְקוֹפּים, הַמְּאַפְשְׁרִים לְמִתְבּוֹנֵן דרכם לראות עצמים הגדולים פי 3 מגודלם האמיתי. מרגע זה החל לְבַּנְהוֹק לעסוק בְּלִיטּוּשׁ עֲדָשׁוֹת. במשך שעות היה יושב ומנסה להפוך את העֲדָשׁוֹת לטובות יותר, ולבסוף אף הצליח ליצור עֲדָשׁוֹת המגדילות עֲצָמִים פִּי מָאתַיים! את העֲדָשׁוֹת שִׁיבֵּץ לְבַּנְהוֹק בִּגְלִילֵי מַתֶּכֶת שהכין והחל להסתכל דרכן על כל דבר שֶׁנִּקְרָה בְּדַרְכּוֹ: ראש של זְבוּב, שַׂעֲרָה שֶׁל כִּבְשָׂה, פִּיסַּת עוֹר מגופו, טיפת דם ועוד... כל עצם שהניח לְבַּנְהוֹק לפני העדשה נראה פתאום מִפְלַצְתִּי בִּמְמַדָּיו. יום אחד, הפנה את עֲדַשְׁתּוֹ אל טיפת מי גשם, כשלפתע הבחין כי בטיפה הקטנה שוחות חיות זעירות. זו הייתה, למעשה, הפעם הראשונה בעולם, שבה צפה אדם כלשהו ביצורים הקטנטנים הללו - החַיידַּקִּים.

חַיידַּקִּים טובים וחַיידַּקִּים רעים

החַיידַּקִּים הם חלק מקבוצה שלמה של יצורים זעירים (הנקראים בשפה המקצועית בשם: מִיקְרוֹאוֹרְגָּנִיזְמִים) שניתן להבחין בהם רק באמצעות המִיקְרוֹסְקוֹפּ. לדעת מדענים, בגרם אחד של אדמה ניתן למצוא קרוב לַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים מינים שונים של מִיקְרוֹאוֹרְגָּנִיזְמִים!

הענף המדעי העוסק בעולמם המופלא של החַיידַּקִּים נקרא "מִיקְרוֹבִּיוֹלוֹגְיָה". ענף זה החל להתפתח במאה ה-19 למרות שכבר שנים רבות קודם לכן העסיקו את הָאֱנוֹשׁוּת תופעות שונות הקשורות בחַיידַּקִּים. ענף הַמִּיקְרוֹבִּיוֹלוֹגְיָה עוסק, למעשה, בכל היצורים שגופם אינו אלא תָּא אחד בלבד, כמו חַיידַּקִּים, אַצּוֹת, פִּטְרִיּוֹת חַד תָּאִיּוֹת ועוד. קבוצה נוספת השייכת לתחום הַמִּיקְרוֹבִּיוֹלוֹגְיָה היא קבוצת הַווִּירוּסִים, אך בין המדענים קיים ויכוח בשאלה האם הַווִּירוּסִים שייכים בכלל לעולם היצורים החיים. זאת, מכיוון שהם אינם מסוגלים להתקיים וּלְהִתְרַבּוֹת בכוחות עצמם.

מדע הַמִּיקְרוֹבִּיוֹלוֹגְיָה התקדם מאוד בזכות תַּגְלִיתוֹ שֶׁל לוּאִי פַּסְטֵר, שחי בין השנים 1822-1895. פַּסְטֵר ערך ניסוי מפורסם, ממנו הסיק כי כל חומר שיכול לשמש כמזון לחַיידַּקִּים, יהפוך למצע נוח להתפתחותם. פַּסְטֵר גילה עוד, כי כְּשֶׁמַּרְתִּיחִים את המזון, החַיידַּקִּים שבו מתים. כשהמזון, לעומת זאת, בא במגע עם האוויר, אפילו אם הורְתַּח, יחזרו אליו החַיידַּקִּים ויתיישבו בו. תַּגְלִיּוֹתָיו של פַּסְטֵר הובילו להתפתחות שיטות רבות, שבעזרתן ניתן להקטין או למנוע התפתחות חַיידַּקִּים. לדוגמה:

עִיקּוּר: כשאנו רוצים לְשַׁמֵּר חלב לאורך זמן ללא קירור, אנו משתמשים ב"חלב מְעוקָּר", כלומר: בחלב שעבר הרתחה לסילוק החַיידַּקִּים שהיו בו.

סְטֶרִילִיזַצְיָה: בכל בית חולים, מרפאה או מרפאת שיניים משתמשים במכשיר סְטֶרִילִיזַצְיָה. האחות מכניסה כלים, שמשמשים לטיפול בחולה ואין אפשרות לזרוק אותם, כמו: מַזְרְקִים, מְחָטִים, פִּינְצֶטוֹת וכדומה, לתוך קופסת מתכת. את הקופסה מכניסים לתנור בְּטֶמְפֶּרָטוּרָה גבוהה. הַשְׁהָיָה בתנור הורגת את החַיידַּקִּים שנדבקו אל הכלי מהמטופל הקודם, והכלים אינם נֶחְשָׂפִים לאוויר לפני טיפול בחולה נוסף. ישנן שיטות נוספות למניעת התפשטות חַיידַּקִּים שגורמים למחלות. למשל: כיסוי הפה בזמן שיעול, חיטוי פצעים בחומר הורג חַיידַּקִּים (כמו כּוהַל), שטיפת כלים בסבון ועוד.

פַּסְטֵר לא הסתפק בתגליתו והמשיך לחקור את החַיידַּקִּים ה"טובים" (כמו אלה הַמַּתְסִיסִים את מיץ הענבים ליין), ואת החַיידַּקִּים ה"רעים" (הגורמים למחלות). בהמשך דרכו גם גילה את ה"חִסּוּן", הַמְּהַוֶּה למעשה דרך באמצעותה ניתן לְחַסֵּן את גוף בפני מחלה הנגרמת על ידי חַיידַּקִּים.

איך החַיידַּקִּים מגיעים ממקום למקום?

מכיוון שהחַיידַּקִּים זעירים כל כך, הם יכולים לעבור ממקום למקום על גבי יצורים אחרים. כשאתם הולכים בשדה, למשל, החַיידַּקִּים שנמצאים באדמה נדבקים אל נַעֲלֵיכֶם ומגיעים יחד אתכם עד הבית. כשאתם מִתְעַטְּשִׁים, החַיידַּקִּים שבתוך הרוק עוברים לאוויר ועלולים להדביק אדם אחר (לכן ממליצים לנו לכסות את הפה בכף היד כשאנו מִתְעַטְּשִׁים). כשאתם שותים מכוס של ילד חולה מבלי לשטוף אותה בסבון, חַיידַּקי המחלה עלולים לעבור אל גופכם דרך כלי האוכל הַנָּגוּעַ.

האם, לדעתכם, ישנם גם חַיידַּקִּים הנעים ממקום למקום ללא כל עזרה מצידנו? בואו ניקח לדוגמה את החַיידַּק השוכן בַּמְּעִי האדם ומכונה "קוֹלִי". כשיש בסביבתו מספיק מזון, הוא מַכְפִּיל את עצמו כל חצי שעה ומספר החַיידַּקִּים שבגוף מִתְרַבֶּה במהירות. כשנגמר המזון, מצמיח לעצמו החַיידַּק מעין "מנועים" מיוחדים (הנקראים שׁוֹטוֹנִים) ועובר לחיות במקום חדש, עשיר במזון ונוח מבחינת הטמפרטורה. החלק המניע את הַשּׁוֹטוֹן הוא למעשה מנוע חשמלי משוכלל: מהירותו מגיעה לכדי 100 סיבובים בשנייה ומקור כוחו טמון בחומרים החודרים אל תָּא החַיידַּק. הכיוון שבו מסתובב המנוע קובע את כיוון שיוטו של החַיידַּק.

מה היינו עושים בלעדיהם?

כשאנחנו שומעים את המילים "חַיידַּקִּים" ו"נְגִיפִים", אנחנו בדרך כלל חושבים על יצורים שגורמים ללא מעט צרות, ובכלל – הם נחשבים ליצורים בלתי רצויים. אולם, נסו לדמיין עולם ללא חַיידַּקִּים. האם הוא היה מצליח להתקיים? ובכן, בשנת 1928 ניסה חוקר אָמֶרִיקָאִי בשם רַיְנֵרְס לגדל בעלי חיים "נקיים מחַיידַּקִּים". הוא דאג לכך שיגדלו בתנאים סְטֶרִילִיִּים לחלוטין. רַיְנֵרְס גילה, כי אותם בעלי חיים צרכו כמויות גדולות של ויטמין B במזונם – יותר מבעלי חיים שגדלו בתנאים רגילים. כמו כן גילה, כי בעלי חיים שגדלים ללא חַיידַּקִּים חשופים יותר למחלות זִיהוּמִיּוֹת ולעיתים אף מתים מהר יותר. מסקנות המחקר הראו, אם כך, שהחַיידַּקִּים נחוצים לקיומם של יצורים גדולים מהם. חוקרים אף מעריכים, כי לולא החַיידַּקִּים, מַאֲגַר הַפַּחְמָן הַדּוּ-חַמְצָנִי בעולם היה נעלם תוך 50 שנה! במהלך ההיסטוריה למד האדם להכיר את עולם החַיידַּקִּים ובכך לשפר את איכות חייו. למעשה, החַיידַּקִּים אִפְשְׁרוּ את פיתוח החקלאות, שהביאה לשינויים דְּרָמָטִיִּים בהתפתחותו של הַגֶּזַע הָאֱנוֹשִׁי. עם התפתחות הטכנולוגיה מצא האדם שימושים רבים נוספים לחַיידַּקִּים, שמסייעים לו רבות בְּהַדְבָּרַת מַזִּיקִים ומחלות בצמחים. החַיידַּקִּים ממלאים תפקיד חשוב, כפי שציינו, גם בתעשיית המזון, התרופות, הַבִּיוֹטֶכְנוֹלוֹגְיָה ועוד.

ביבליוגרפיה:
כותר: עולם קטן
מחברת: שילה, ורדה
תאריך: נובמבר 2004 , גליון 10
שם כתב העת: גליליאו צעיר : ירחון לילדים סקרנים
עורכת הכתב עת: פרידמן, מירית
בעלי זכויות : גליליאו צעיר בע"מ
הוצאה לאור: גליליאו צעיר בע"מ
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית