הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעים > ביולוגיה > בעלי חיים > רבייה והתפתחות
גליליאו צעיר בע"מ


תקציר
מה משותף לצפרדע, חיפושית וטוואי משי? בעלי החיים הללו, ועוד מינים רבים של בעלי חיים, עוברים שלבי התפתחות מיוחדים הנקראים "גלגולים".



מתגלגלים בטבע
מחברת: שירז פשינסקי


מה משותף לצפרדע, חיפושית וטוואי משי? בעלי החיים הללו, ועוד מינים רבים של בעלי חיים, עוברים שלבי התפתחות מיוחדים הנקראים "גלגולים" (והכוונה היא לא ל"סלטות" באוויר) • על המטמורפוזה החייתית ביותר שהכרתם

כולנו יוצאים אל אוויר העולם בקול בכי רם (לפעמים אפילו רם מאוד), וְגוּפֵינוּ, גם אם בדגם מוקטן ובדרך כלל ללא שערות - נראה בדיוק כמו זה של הורינו. יש לנו גַּפַּיִם, ראשׁ, עֵיניים, פֶּה וחלק מאיתנו מזכיר לְסָבָתֵנוּ את אמא כשהייתה תינוקת. גם בעולם הטבע ההבדלים בין בעלי החיים הבוגרים לַצֶּאֱצָאִים שלהם קטנים בדרך כלל. לעיתים צבע גופם של הַצֶּאֱצָאִים שונה מזה של הוריהם, לעיתים אין להם קרניים, אך בסך הכול ההבדלים עדיין – קטנים. אפשר לומר, למעשה, שאנו נולדים "מוכנים" (כלומר: הגוף שלנו, מלבד מְמַדָּיו, אינו מִשְׁתַּנֶּה במהלך חיינו) בעוד שבעלי חיים מסוימים חווים תהליכי התפתחות שונים במהלך חייהם. אצל מִינֵי בַּעֲלֵי חַיִּים כְּמוֹ הַחֲרָקִים וְהַדּוּ-חַיִּים (החיים גם במים וגם ביבשה), למשל, הַצֶּאֱצָאִים אינם דומים כלל להוריהם. הם שונים מהם בצורתם, במזון שהם אוכלים ואף בסביבה בה הם חיים. בעלי חיים אלה עוברים תהליך התפתחות מיוחד הנקרא גלגול (ובלועזית: מֶטָמוֹרְפוֹזָה). את תהליך ההתפתחות שאנו, כבני אדם, עוברים בְּרֶחֶם אִמֵּנוּ במשך תשעת חודשי הַהֵרָיוֹן - עוברים אותם חרקים וחלק מן הַדּוּ-חַיִּים במהלך שלבי הגלגולים. כשהם בוקעים מהביצה גופם עדיין אינו "בָּשֵׁל", כלומר: לא כל המערכות שבגופם מוכנות עדיין לפעולה (למשל: מַעֲרֶכֶת הָרְבִייה או מַעֲרֶכֶת הַתְּעוּפָה) ובכל גלגול הם משנים את צורתם ואורח חייהם עד שהם מגיעים לבגרות ונעשים דומים להוריהם.

הזחל הרעב

חרקים רבים כמו חִיפּוּשִׁיּוֹת, פַּרְפָּרִים וּדְבוֹרִים עוברים תהליך גלגול מלא במהלך חייהם, הכולל ארבעה שלבים: בֵּיצָה, זָחַל, גּולֶם וּחרק בוֹגֵר.

לְרובֵּנוּ יצא כבר לפגוש פעם או פעמיים זָחַל קטן, ואפשר לומר בוודאות שהוא אינו דומה כלל לבוגר. יש זחלים קטנים ויש גדולים, יש בעלי צִבְעֵי הַסְוואָה (ירוקים או אפורים) ויש בעלי צבעי הַרְתָּעָה (שָׁחור, צָהוב, כָּתום, אָדום), יש חלקים ויש שעירים מאוד. תמיד מעניין לצפות בהם ולראות כיצד הם מְכַרְסְמִים בלי הרף את עלי הצמחים עליהם הם יושבים.

בואו ניקח לדוגמה את טַוואי הַמֶּשִׁי. לפני אלפי שנים גילו הַסִּינִים שֶׁזְּחָלָיו, הגדלים על עֵץ הַתּוּת, טוֹוִים פַּקְעוֹת מֶשִׁי. הַזַּחַל הַלְּבַנְבַּן שֶׁל טַוואי הַמֶּשִׁי, הבוקע מהביצה, מבלה את רוב זמנו בזלילת עלֵי הַתּוּת הַיְּרוקִּים. עם הזמן הוא גדל ומכפיל את אורך גופו פי ארבע (!), עד שהוא מגיע לאורך של כשמונה סנטימטרים (כאורכה של האצבע הַמּוֹרָה של אדם בוגר).

הזחל רגיש מאוד לגירויים מהסביבה כמו אור, חום, קור או ריח. הוא משתמש בעיקר בחוש הריח שלו כדי למצוא מזון ויודע להבדיל בין סוגי העלים השונים ולאכול רק מאותם עלים הטובים עבורו. מכיוון שהזחל מחפש כל הזמן אחר מזון, הוא נמצא רוב הזמן בתנועה מַתְמֶדֶת. גופו הגמיש מִתְכַּווץ וּמִתְפַּשֵּׁט וכך הוא מתקדם. כדי לְאַפְשֵׁר לגוף להמשיך ולגדול - עובר הזחל תהליך הנקרא הִתְנַשְּׁלוּת. בתהליך זה מַשִּׁיל הזחל את עורו ומצמיח עור חדש המותיר לו מקום לגדול. לעיתים הוא עושה זאת מספר פעמים, עוד לפני שהוא הופך לגולם. טַוואי הַמֶּשִׁי, הַגָּדֵל במהירות, מספיק לְהַשִּׁיל את עורו ארבע פעמים ובפעם החמישית - הוא כבר נמצא בתוך הפְּקַעַת.

איזה גולם

בשלב מסוים מפסיק הזחל לאכול. הוא עוטף עצמו בהדרגה בְּקוּרִים עד שהוא מוגן כולו בתוך הַפְּקַעַת שֶׁיָּצַר – אז, הופך הזחל לגולם. לכל חרק יש פְּקַעַת, הַשּׁוֹנָה בַּמִּרְקָם שֶׁלָּהּ וּבְצוּרָתָהּ, אולם, אפשר לומר שכל זחלים בוחרים לִטְווֹת את הפְּקַעַת שלהם במקום מוגן ונסתר, מקום שיגן עליהם מפני שינויים במזג האוויר ומפני אויבים המחפשים מזון בתקופה הפגיעה ביותר בחייהם.

טַוואי הַמֶּשִׁי מתחיל בבניית הפְּקַעַת שלו כעשרה ימים לאחר שהוא משיל את עורו בפעם הרביעית. הוא מפסיק לאכול ועוסק בִּטְוויַּת הַקּוֹרִים ימים מספר, כשהוא מניע את ראשו ימינה ושמאלה. ככל שכמות המזון לה זכה הזחל בשלב הראשון של חייו גדולה יותר - כך גדל הסיכוי שיצליח לטוות פְּקַעַת עמידה וחזקה יותר. הגולם הוא למעשה שְׁלַב מַעֲבָר. הזחל שבתוכו נח מִשְּׁלַב הַזְּלִילָה הגדולה (עונת המבחנים שלנו לקראת סוף השנה) וכעת הוא מתכונן לנוח (החופש הגדול...). כלפי חוץ, הגולם הוא גוש דומם: הוא אינו אוכל ואינו מגן על עצמו. אולם, בתוך הפְּקַעַת מתחוללים שינויים גדולים, שבסופם מֵגִיחַ החוצה חרק בוגר, בעל כְּנָפַיים וְאֶבְרֵי רְבִיָּה.

תראו מה יצא

אין דבר מרגש יותר מלצפות ביצור חדש היוצא לאוויר העולם. בְּקִיעָתוֹ של הפרפר מן הגולם היא כמו לידה, אך בניגוד ללידת תינוק היא מתרחשת בשקט... לרוב בשעות הבוקר המוקדמות (בין 5:00 ל-7:00 בבוקר).

הפרפר מַפְרִישׁ נוזל שקוף הַמֵּמִיס את הפְּקַעַת הקשה ודרך החור שיצר - מגיח החוצה. כנפיו של הפרפר הצעיר עדיין מקופלות, אך תוך זמן קצר הן מתיישרות. פרפר המשי מסוגל לעוף למרחקים קצרים בלבד, שאינם עולים על סנטימטרים בודדים. הוא אינו צבעוני - כנפיו לבנות, וכל תפקידו הוא להזדווג ולהטיל ביצים שיבטיחו את דור ההמשך. התהליך שעוברים הפרפרים הצבעוניים דומה, אך נמשך זמן רב יותר. שלב הפרפר הוא השלב האחרון בחייו המתגלגלים. תפקידיו העיקריים של הפרפר הם הזדווגות והאבקת פרחים (בדומה לדבורים).

בכל מין ניתן להבדיל בין הזכרים לנקבות על פי צבעם וצורת גופם. בִּטְנָהּ של נקבת טַוואי הַמֶּשִׁי, למשל, גדולה יותר מבטן הזכר מפני שהיא מלאה בביצים. מֵחוּשֶׁיהָ של הנקבה קטנים יותר, הקצה האחורי של גופה נוטה כלפי מטה ואילו זה של הזכר - כלפי מעלה. בנוסף, ניתן להבחין בקלות רבה יותר בעורקים המצויים בכנפיו של הזכר משום שהם כהים יותר.

כפי שֶׁצִּיינּוּ, פרפרי המשי אינם יכולים לעוף ולכן תפקידם היחיד הוא לְהִזְדַּווג ולהטיל ביצים. הנקבה מַפְרִישָׁה הוֹרְמוֹן מיוחד הנקרא פֶרוֹמוֹן אשר מושך אליה את הזכר, שֶׁמִּזְדַּווג עִמָּהּ וּמַפְרֶה אֶת בֵּיצֶיהָ.

כמות המזון שאכל הפרפר כזחל משפיעה עליו בהמשך דרכו. קודם לכן ציינו שהיא משפיעה על עמידות הפְּקַעַת שטווה לו הזחל לפני שהפך לגולם, כמו גם על מספר הביצים שתטיל הנקבה. ניתן לדעת אלו מן הביצים הן ביצים מופרות (כלומר ביצים שֶׁיֵּצְאוּ מהן זחלים בעונה הבאה), ואלו ביצים אינן מופרות: צבען של הביצים המופרות אֲפַרְפַּר, ואילו צבען של הביצים שאינן מופרות - לבן.

שנת החורף של הביצים

לאחר הטלת הביצה, חלה בה התפתחות עובָּרִית של ימים בודדים בלבד. לאחר זמן מה, הביצה שוקעת במעין תרדמה ארוכה, הנמשכת כתשעה חודשים (ממש כמשך הזמן של ההריון האנושי, אלא שבהריון אצל בני האדם מתחוללים אצל העובר שינויים גדולים מאוד לכל אורך התקופה).

בֵּיצֵי טַוואי הַמֶּשִׁי מוטלות לקראת סוף חודש מַאי ותחילת חודש יוּנִי ובוקעות בחודש מרץ של השנה הבאה. אם אתם מעוניינים לגדל טַוואי הַמֶּשִׁי וללמוד על אורח חייו המרתק, מומלץ לשמור את הביצים בקופסה סגורה, במקום קריר וחשוך. טַוואי מֶּשִׁי ניתן להשיג בחנויות לְחַיּוֹת מַחְמָד. כל שצריך הוא קופסת נעליים וְעֵץ תּוּת קָרוֹב לבית...

גלגול חלקי

ישנם חרקים כמו גְמַל שְׁלמֹה, חָגָב אוֹ תִּיקָן (ג'וק), שאינם עוברים את ארבעת שלבי הגלגול המלא: מהביצה שלהם בוקע צֶאֱצָא הדומה לבוגר, אלא שחסרים לו כנפיים וְאֵיבְרֵי רְבִיָּה בְּשֵׁלִים. צֶאֱצָא כזה נקרא "נִימְפָה". עם הזמן גדל הנִימְפָה ומצמיח כנפיים וְאֵיבְרֵי רְבִיָּה המסוגלים לְתַפְקֵד כמו אלו של חרק בוגר.

קופצת או מתגלגלת?

מלבד החרקים ישנם גם דו-חיים אשר מתפתחים מצֶאֱצָא לבוגר בדרך של גלגולו. שתי דוגמאות בולטות הן הַצְּפַרְדֵּעַ וְהַקַּרְפָּדָה.

הן מתחילות את חייהן כראשנים השוחים במים, ואילו הפרטים הבוגרים חיים גם ביבשה וגם במים.

רֹאשָׁנֵי הַצְּפַרְדֵּעַ שבוקעים מהביצים דומים יותר לִדְגִיגִים משונים מאשר לצְּפַרְדֵּעַ. בדומה לדגים, גם הם חַסְרֵי גַּפַּיים (אין להם רגליים), בעלי זנב והם נושמים באמצעות זִימִים. הָרֹאשָׁנִים הם צִמְחוֹנִיִּים וְנִיזּוֹנִים מחלקיקים שהם מוצאים במקור המים בו הם חיים.

במהלך הגלגול מתפתחות הַגַּפַּיים, הזנב מתקצר (עד שהוא נעלם לחלוטין) ובמקום הזימים מתפתחות ריאות. תוך כשישה שבועות, הָרֹאשָׁן הצמחוני, ששוחה במים, הופך לצפרדע, שמסוגלת לְקַפֵּץ על היבשה ולטרוף חרקים.

בדומה לחרקים - צפרדע בוגרת יכולה לְהִתְרַבּוֹת רק לאחר שסיימה להתפתח.

כחושבים על זה, אם נַחְשִׁיב כל שנת לימוד שלנו לגלגול אחד, נראה כי אנו עוברים בעצמנו לפחות 12 גלגולים, גם אם הם לא דומים לאלו שעובר הזחל. במשך כל שנת הלימודים, אנו הולכים לחוגים וסופגים הרבה ידע וחומר למחשבה. אז, מגיע החופש הגדול - אנו מרשים לעצמנו להתפרק קצת משגרת היומיום, לנוח, להניח לכל הדברים החדשים שלמדנו לחלחל בתוכנו, ללכת הרבה לים, להתפרק, לחשוב על מה שהמורה אמרה ממש לפני סוף השנה, להפנים ולהתחיל שנה חדשה בכוחות מחודשים, כשאנו בוגרים יותר, חכמים ורציניים יותר ומלאים כוחות מחודשים - כמו פרפר שזה עתה בקע מהפְּקַעַת ופרש כנפיים.



אל האסופה רבייה3

ביבליוגרפיה:
כותר: מתגלגלים בטבע
מחברת: פשינסקי, שירז
תאריך: ספטמבר 2004 , גליון 8
שם כתב העת: גליליאו צעיר : ירחון לילדים סקרנים
עורכת הכתב עת: פרידמן, מירית
בעלי זכויות : גליליאו צעיר בע"מ
הוצאה לאור: גליליאו צעיר בע"מ
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית