"מים, מים, הו מים בששון!" אכן, אין חיים בלי מים, וכל מקום יישוב זקוק למים כדי להתקיים. מאז ומתמיד חיפש האדם פתרונות לבעיית המחסור במים. בעבר וגם כיום, תושייה, יוזמה וטכנולוגיה הם שאפשרו לאדם לחיות בנגב ולפתחו.
 |
דרכים להשגת מים בעבר |
כבר בתקופות הקדומות, לפני אלפי שנים, פיתח האדם דרכים מגוונות להשגת מים במדבר. שני מקורות מים עיקריים שמשו אותו:
א. מי תהום
כדי להגיע למי התהום חפרו הקדמונים שחיו במדבר בארות. ברבות השנים למדו האנשים להתקין בארות משוכללות יותר ויותר. אחת הדוגמאות למערכת משוכללת כזו היא המערכת הקדומה שהייתה באזור יטבתה .
ב. מי נגר עיליים
מי הנגר, שהם מי הגשמים הניגרים על פני השטח, נאספו לבורות. הנבטים הפכו ל"אדוני המדבר" לא מעט בזכות כישוריהם בחציבת בורות למי הנגר.
הביזאנטים והרומאים הגיעו לשיא השכלול בפיתוח שיטות לניצול מי הנגר במדבר. באמצעות סכרים כדוגמת הסכר בממשית הם אגרו את מי השיטפונות הרבים הזורמים בנחל והעבירו אותם לעיר שבקרבת מקום.
הם גם פיתחו בנגב חקלאות שהתבססה על שיטות משוכללות לאיסוף מי נגר עיליים. שרידים לחוות חקלאיות כאלו אפשר לראות באזור עבדת .
|
דרכים להשגת מים בימינו |
כדי לספק את כמות המים שנדרשה ליישובים היהודיים החדשים שעלו על הקרקע בשנות הארבעים הונחו שני קווי צינורות מים מן הבארות העשירות אשר ליד קבוץ ניר עם.
לאחר קום המדינה גדל היישוב בנגב ואתו גדלו גם הצרכים לפיתוח החקלאות, התעשייה והתיירות. תושבי הנגב נזקקו לכמות מים גדולה יותר, ואכן, משנת 1956 מגיעה לנגב תגבורת של מים מאזורי צפון הארץ. בהתחלה הגיעו המים באמצעות קו ירקון-נגב - הקו הזרים מים ממעיינות הירקון לנגב הצפוני - ולאחר מכן באמצעות המוביל הארצי .
במקביל לתגבורת המים המגיעה מהצפון נמשכים המאמצים להשיג מים בדרכים מגוונות:
קידוחים אל מי התהום
בעבר העמיקו לחפור בארות עד לעומק של כמה עשרות מטרים. כיום מתבצעים קידוחים עמוקים יותר אל מאגרי מים תת-קרקעים מתוקים ומלוחים שהתגלו באזורים שונים בנגב. ישנם קידוחים המגיעים לעומק של 800 - 1,500 מ' .
איסוף מי הגשמים והשיטפונות
הרעיון הקדום של "תפיסת" מי השיטפונות הזורמים בנחלי הנגב מיושם גם בימינו. כבר בשנות ה- 40 נעשו ניסיונות במצפה רביבים "לתפוס" את מי השיטפונות בנחל רביבים ולהטות אותם לבריכות באמצעות סכר. כיום קיימים בנגב מאגרים שקולטים את כמויות המים הגדולות שבעבר זרמו עם הנחלים אל הים. בנייתם של מאגרי נחל הבשור הולכת ומסתיימת, והם יהפכו את המקום לאחד ממקווי המים הגדולים ביותר במדינה.
התפלה
התפלת מים מלוחים שמקורם במאגרים תת-קרקעיים חיונית בעיקר באזורים שאינם מקבלים מים מהמוביל הארצי, כמו למשל יישובי הערבה ואילת. באמצעות טכנולוגיות התפלה מתקדמות יתחילו בעתיד הקרוב להתפיל באילת גם מי ים.
המכון לטיהור והשבת שפכים בגוש דן (השפד"ן)
בשנים האחרונות הגיע השימוש במקורות מים שפירים לידי מיצוי. כדי לפתור את בעיית המחסור במים, ועמה גם את בעיית השפכים העירוניים, הוקם בגוש דן מפעל השפד"ן - מפעל לטיהור והשבת שפכים. המפעל עוסק בהפרדת הגורמים המזהמים מן המים. קו מים, הקרוי הקו השלישי, מזרים את מי הקולחין לאזור הנגב הצפוני, כדי שישמשו להשקיית שדות האזור. השימוש במי קולחין לחקלאות מאפשר כיום הקצאה של %80 ממי המוביל הארצי לצרכים ביתיים.
