היעל הוא יונק ממשפחת הפריים החי באזורי מצוקים במדבר. היעלים הם מהמרשימים שבבעלי החיים במדבר, בשל יופיים, בשל יכולת הטיפוס המופלאה שלהם, ובשל קרניהם הארוכות של הזכרים.
 |
התאמות לחיים במדבר |
היעלים חיים אמנם במדבר, אך בקיץ הם זקוקים לשתייה מדי יום או יומיים. תפוצתם מוגבלת אפוא לקרבת מקורות מים, כגון מעיינות. בחורף גדל תחום תפוצתם והם מנצלים גם מקורות מים זמניים כגון גבים או ת'מילות.
בקיץ פרוותם של היעלים קצרה ומבריקה. היא מחזירה את קרינת השמש. בחורף הפרווה ארוכה יותר וכוללת גם שיער צמרי המבודד מקור.
היעלים בררניים בבחירת מזון, אך הם מסוגלים לאכול גם מזון יבש ואף צמחי מלח. בקיץ הם נוהגים לרעות ולשתות מים בשעות הבוקר ואחר הצהריים. בשעות החמות הם נחים בצל.
|
התאמה למצוקים |
כבר בימי קדם הייתה מודעות לכושר הטיפוס המעולה של היעלים. דוד בורח מפני שאול אל "צורי יעלים" (שמואל א, כד 3). ובספר תהילים מופיע הפסוק "ההרים הגבוהים ליעלים וסלעים מחסה לשפנים" (תהילים קד 18).
גופו של היעל שרירי. רגליו קצרות והן בעלות כוח רב המסייע בטיפוס. מבנה רגלו מותאם במיוחד לתנועה במצוקים: ההליכה נעשית על שתי אצבעות. שתי אצבעות אחרות התקצרו. האצבעות נוגעות בקרקע ומסייעות בשמירת היציבות בעת ירידה במדרונות תלולים. כריות גמישות המוקפות קרן קשה נמצאות בתחתית הטלפיים ומאפשרות עצירה פתאומית על מצוק.
|
גנון היעלים בעין עבדת |
בעין עבדת שבנגב התגלתה תופעה ייחודית שלא נמצאה עד כה במקומות אחרים בעולם. נקבות שהמליטו באזור הביאו את הגדיים למקום מוגן באחד המצוקים התלולים והשאירו אותם ב"גנון" זה עם מספר נקבות ששמרו עליהם. היתר ירדו לאכול בוואדי וחזרו מדי פעם להיניק את הגדיים. הנקבות התחלפו ביניהן בשמירה על הגדיים. נראה שגידול הצאצאים בגנון מעין זה מסייע להגן עליהם מפני טורפים. ייתכן שהוא גם מייעל את רעיית הנקבות, שכן הן אינן צריכות לטפל בגדיים בזמן הרעייה.
