עמוד הבית > מדינת ישראל > חבלי ארץ > הנגב
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
על נחלי הנגב: נחל הבשור, נחל פארן, נחל פרצים ונחל צין.



נוף ומסלע - נחל הבשור, נחל פארן, נחל פרצים ונחל צין
מחברת: אופירה גל


נחל הבשור

נהמה מפחידה מבשרת את התעוררותו של נחל הבשור מתרדמת הקיץ היבש.

אגן הניקוז
נחל הבשור הוא למעשה מערכת של נחלים המנקזים אליהם מים משטח עצום. אגן ניקוזו של הבשור מתקרב ל- 3,500 קמ"ר, והוא הגדול מכל אגני הניקוז של נחלי ישראל הנשפכים לים התיכון.

הערוץ הראשי של נחל הבשור מנקז את המים מהאזור שבין שדה בוקר לבאר שבע; נחל באר שבע מנקז את המים משיפוליו הדרומיים של הר חברון ומבקעת באר שבע; נחל גרר ונחל סחף מנקזים את המים מהמורדות המערביים של גבעות להב וממישורי הלס בנגב הצפון מערבי.

שיטפונות ונביעות
כמו מרבית נחלי הנגב, רוב ימות השנה נחל הבשור כמעט יבש ממים. בימות הגשמים הוא מתעורר לחיים, ואז לפעמים מתרחש שיטפון. הנחל נשטף בזרמים אדירים המגיעים בבת אחת ממרבית יובליו. רוב הסחף נגרף אל הים. בדרכו הוא מעמיק את אפיק הנחל ולפעמים סותם אותו וגורם לו לשנות את מסלולו.

לאורך אפיק נחל הבשור ויובליו קיימות כמה נביעות. מקור הנביעות הוא מי תהום היוצאים מן הקרקע באופן טבעי. מי הנביעות זורמים בתוך האפיק ומתווספים למי הנחל.

כיום מפתחים את האזור לצורכי תיירות, תוך הקפדה על שמירת הטבע והנוף.

נוף בתרונות
המונח בתרונות (BADLAND) ניתן לשטח שבו מערכת הניקוז מורכבת מרשת צפופה של ערוצים. נוף כזה נראה לאורך חלקים מערוץ נחל הבשור.

תופעת הבתרונות נגרמת בגלל הסחיפה החזקה שגורם הנגר העילי בקרקע הלס הרכה.

שפך הנחל
נחל הבשור, הזורם מערבה אל הים התיכון, נשפך לים בפשט רחב. פשט כזה אופייני למרבית הנחלים הזורמים מערבה, בניגוד לנחלים הזורמים מזרחה לים המלח, שהם קצרים ועמוקים יותר. הסיבה לכך היא בעיקר הבדלי הגובה בין מוצא הנחל לבסיס הסחיפה.

נחל פארן

"משטרת התנועה מודיעה על חסימת הדרך לאילת בעקבות שיטפון בנחל פארן. השיטפון פגע בכביש הערבה, ואין אפשרות לחצות אותו." מאחורי הודעה מסוג זה עומד מחזה מרהיב המתרחש בימות החורף ומציג את גיבורו הראשי, נחל פארן, ברגע דרמטי: הרגע שבו הוא הופך מנחל אכזב לנחל גועש ושוצף...

אגן הניקוז
נחל פארן הוא נחל האכזב הגדול ביותר בישראל. אגן הניקוז שלו משתרע על פני שטח עצום יחסית. נחל פארן ונחל חיון שמדרום לו מנקזים לים המלח שטחי רמה נרחבים בדרום-מערב הנגב.

נחל פארן חוצה את רמת פארן. פני השטח של הרמה שטוחים, אך גם גליים מעט.

לפני שמימי הנחל נשפכים לערבה מתרחב אפיק הנחל לחמישה ק"מ בערך. אפיק רחב זה מתפצל לכמה אפיקי זרימה, וכולם פעילים בעת שיטפון.

השיטפונות
שיטפונות חזקים מאוד פוקדים את נחל פארן שלוש פעמים בשנה בממוצע, בעיקר בגלל גודלו העצום של אגן הניקוז של נחל פארן. תנועת מי השיטפונות של הפארן מלווה ברעש גדול, והופעתם המרשימה מציגה חיזיון נדיר ומלא הוד בנוף הצחיח של המדבר.
מי השיטפונות של הפארן זורמים לנחל הערבה והם מקור המים העיקרי שלו.

נחל פרצים

נחל פרצים חותר לו אפיק בסלעים הרכים של חוואר הלשון, ועמוק בתוכם, על קירותיהם, הוא חושף רישומים מוזרים: פסים בהירים וכהים, לעתים ישרים ואופקיים ולעתים מסולסלים כמערבולת שקפאה באמצע סערה.

מישור עמיעז וחוואר הלשון
מוצאו של נחל פרצים בלב מישור עמיעז. הנחל זורם לכיוון צפון-מזרח, ונשפך לים המלח באזור נווה זוהר. במישור עמיעז חותר נחל פרצים בתוך סלע חוואר הלשון. סלע זה שקע באגם קדום שהשתרע מחצבה בדרום ועד הכנרת בצפון. ים המלח הוא שריד מאותו אגם קדום - אגם הלשון. כאשר התייבשו חלקים מאגם הלשון נחשף הסלע לפעולות הבליה של המים. בשל רכותו ופריכותו, חתרו בו מי הגשמים במהירות, ויצרו לאורך סדקיו קניונים עמוקים ומערות.

"יומן" העונות
מה פשרם של הפסים הבהירים והכהים המופיעים על קירות הסלע?

חוקרים בדקו ומצאו שהפסים הבהירים עשויים חומר גירי שהיה במי האגם, והפסים הכהים עשויים גרגרים חרסיתיים גסים יותר. ההשערה הרווחת היא שהפסים הבהירים נוצרו בקיץ כתוצאה מאידוי חזק ושקיעת החומר הגירי שבמים, ואילו הפסים הכהים נוצרו בחורף כתוצאה משקיעת חומרים שונים שהיו במי השטפונות - מים שזרמו לאגם ממקומות אחרים. המחזוריות הקבועה של הפסים הלבנים והכהים מתעדת אפוא את מחזוריותן של עונות השנה באלפי השנים האחרונות.

איך ניתן להסביר את הקטעים ה"משוגעים" של אותו "יומן"? אחת ההשערות היא שחלו קימוטים חריפים בשכבות הדקיקות, זמן רב אחרי שנוצרו, אך לפני שהתקשו סופית.

נחל צין

צמחייה ירוקה, אבן גיר בוהקת בלובנה והר צין המתנשא לגובה - אלו הם רק חלק מהנופים הקסומים של נחל צין - מן הגדולים שבנחלי הנגב.

נחל צין ממוצאו ועד בקעת צין
מוצאו של נחל צין הוא לרגלי הר חמת הסמוך למכתש רמון. חלקו העליון של הנחל, שהוא בעל שיפוע מתון, חותר בסלעי הגיר של רמת עבדת השולחנית. ליד העיר העתיקה של עבדת הוא מנקז אליו את נחל עבדת וממשיך לזרום בכיוון צפון-מזרח ואז...
...נופל בסדרת מפלים בין סלעי הגיר הלבנים המכילים ריכוזי צור כהים וקשים. לרגלי המפלים ישנן נביעות מים היוצרות בריכות גדולות, כמו עין עריף, עין עבדת ועין מור.

באזור זה חותר הנחל בתוך קניון צר ועמוק שזכה לכינוי "קניון עין עבדת", על שם הבריכה היפה שבו.
אזור עין עבדת והמשך ערוץ הנחל משופעים בצמחייה הכוללת, בין היתר, צמחי קנה, סמר, מלוח ואשלים.
מן הקניון עושה הנחל תפנית מזרחה וזורם בתוך עמק צין הרחב.
בהמשכו של העמק מתגלה הר צין, שהוא הר שולחן.

נחל צין מבקעת צין ועד מקום שפכו
בהמשך זוכה הנחל ל"מתנת מים" ממספר נחלים ומשני מעיינות גדולים הממוקמים על אפיקו - עין עקרבים ועין צין. מעיינות אלה ניזונים ממי תהום שנמצאים קרוב לפני השטח, והם "צובעים" את ערוץ הנחל בירוק סמיך של חורשות דקלים, אשלים וקני סוף.

מכאן חותר הנחל בתוך סלע גיר קשה ויוצר גבים המכונים "גבי שיש". אלה הם מעין שקעים לאורך האפיק, והמים נקווים בהם בימי החורף.

מן הגבים יוצא הנחל לעבר צפון הערבה. שם הוא חותר בסלעי חוואר הלשון ונשפך אל מלחת סדום.

ביבליוגרפיה:
כותר: נוף ומסלע - נחל הבשור, נחל פארן, נחל פרצים ונחל צין
שם  התקליטור: אל הנגב
מחברת: גל, אופירה
עורכת התקליטור: דיצ'ק, דגנית
תאריך: 1998
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. סביבת הלמידה אל הנגב היא פרי שיתוף פעולה בין מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית לבין אלבטרוס- צילום אוויר.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית