עמוד הבית > טכנולוגיה ומוצרים > חקלאותעמוד הבית > מדעים > ביולוגיה > גנטיקה > הנדסה גנטית
גליליאו : כתב עת למדע ומחשבה


תקציר

על הסכנה והתועלת בצמחים שעברו הנדסה גנטית.




צמחים מהונדסים : החשש והכורח
מחבר: אבי בליזובסקי


ההתנגדות לתוצרת חקלאית שעברה הינדוס גנטי עוברת באירופה את גבול ההיגיון. ספיחיה הגיעו לאחרונה גם לארץ. ננסה להבין כאן על מה המהומה.

‏"זהירות - מוצר זה מהונדס גנטית". כתובת זו ומתחתיה ‏איור של משולש אזהרה אדום, בתוכו גזר ומזרק, הופיעו ‏על מדבקות שהצמידו ארבעה צעירים בעלי הופעה ‏‏"פנקיסטית" למוצרי מזון בסופרמרקט "קו אופ" בדיזנגוף ‏סנטר ב-7 יולי 2003. כך מסר למחרת העיתון מעריב ‏שציטט את סוכנות הידיעות עתי"ם. הארבעה, שלושה ‏צעירים וצעירה, נתפסו "על חם" בידי עובדי הסופרמרקט ‏ליד אחד המדפים, בשעה שהצמידו במרץ מדבקות לאריזות ‏קורנפלקס ובמבה.‏

‏"זו כבר פעם שנייה או שלישית שגילינו מדבקות ‏מסוג זה שהודבקו על אריזות מזון", סיפרו עובדי ‏הסופרמרקט, "בפעם הקודמת, לפני כחודשיים, הן הוצמדו ‏למוצרי בשר. שמענו על התופעה גם בסופרמרקטים ‏אחרים. הפעם תפסנו את המדביקים בשעת מעשה והחרמנו ‏מהם כמה גלילי מדבקות נוספים שהם לא הספיקו ‏להשתמש בהם. אחרי שקילפנו את המדבקות גילינו שנגרם ‏נזק לאריזות", סיפרו.‏

בחקירתם במשטרה לא הרחיבו הצעירים בהסבר ‏מניעיהם ולא שייכו עצמם לארגון כלשהו. אחד הצעירים ‏אמר כי רצו רק "להזהיר את הציבור מפני המוצרים". ‏בתום החקירה שוחררו בערבויות.‏

נושא זה משמש כיום עילה למלחמה כלכלית בין אירופה ‏לארה"ב. האירופים הדביקו לאמריקנים, חסידי השינויים ‏בצמחים ובמוצרי מזון באמצעים גנטיים, את הכינוי ‏‏"פרנקנשטיינים". האמריקנים בתגובה קוראים לאירופים ‏‏"לודים" - על שם מנהיג פועלים מנוטינגהם, אנגליה, נֶד ‏לוד, שב-1811 ארגן מסע ניתוץ מכונות שנועדו לחסוך ‏בעבודת כפיים, בניסיון עקר למנוע את כניסת המכונות ‏בראשית ימי המהפכה התעשייתית. ‏

במחלוקת הנוכחית מעורבים בעלי עסקים, ‏חקלאים, מדענים, פילוסופים ופוליטיקאים, לצד פעילי ‏ארגונים ירוקים בעלי ניסיון עשיר במאבק תקשורתי, ‏ונציגי ארגונים דתיים הרואים בגידולי מזון מהונדס גנטית, ‏‏"התערבות במעשה הבריאה" ושיבוש של האיזון הקדוש ‏בטבע. קבוצות מתנגדים באירופה מקיימות עתה פעולות ‏מחאה צעקניות מאוד.‏

האירופים אינם מוכנים אפילו לקבל הסבר שמעבר ‏לגידולים החקלאיים שטופלו גנטית - תירס, תפוחי אדמה, ‏סויה, סלק סוכר ובמידת פחותה, עגבניות - כדי לעשותם ‏עמידים בפני מזיקים, חיידקים, פטריות טפילות ונגיפים - ‏תפוקת החקלאות האירופית כולה תעלה מיד ב-7.8 מיליון ‏טון בשנה, תצרוך פחות כימיקלים קוטלי חרקים ומזהמי ‏סביבה והכנסותיה יגדלו ב-1.22 מיליארד דולר.‏

הוויכוח איננו תיאורטי. חיי אדם תלויים בו, ואין ‏בתיאור זה משום הגזמה. בלחץ האיחוד האירופי מסרבות ‏מדינות באפריקה לקבל תרומה של תירס וסויה מארה"ב ‏ובחלק מן המדינות אף אסרו חלוקה לרעבים של מוצרים ‏שכבר הגיעו לנמלים.‏

בתחילת יוני 2003 התקיים בקיבוץ ניר עציון ‏שבכרמל הכנס הראשון בארץ שעסק בנושא מוצרי מזון ‏מהונדסים גנטית - בעד ונגד. אחד המרצים בכנס היה ‏פרופ' ידידיה גפני, מנהל המחלקה לגנטיקה במכון לגידולי ‏שדה במינהל המחקר החקלאי בבית דגן (מכון וולקני). ‏בריאיון ל"גלילאו" הוא אומר כי לא יהיה מנוס משינוי ‏גנטי של מוצרי חקלאות. בלי הנדסה גנטית לא יהיה מספיק ‏אוכל לכולם. "היום גודשים את כדור הארץ שישה ‏מיליארד בני אדם, בתוך עשרים שנה יגיע מספרם לעשרה ‏מיליארד. הערים כובשות שטחים חקלאיים ובמקום שיהיו ‏יותר שטחים לחקלאות הם דווקא מצטמצמים."‏

האפשרות לשנות גנטית כל אורגניזם מהווה ניצחון ‏בולט של האדם - מדובר בפריצת מחסום המין בטבע. מין ‏היא קבוצת בעלי חיים או צמחים היכולים להתרבות הדדית ‏ויש להם צאצאים פוריים. עד כה ניתן היה לנסות ולהשביח ‏צמחים או בעלי חיים באמצעות הכלאות. כל זני הכלבים ‏המוכרים לנו טופחו ופותחו באמצעות רבייה מבוקרת. ‏המגדלים דאגו להכליא את היצור המבוקש (יונים במקרה ‏של דארווין, אפונים במקרה של גרגורי מנדל, א.ב.).‏

כך התקבלו פרות שתנובת החלב שלהן מספיקה ‏לרפת שלמה של עגלים במקום לעגל אחד שהמליטה אותה ‏פרה, תרנגולות המטילות ביצים לא מופרות בכמות ‏מסחרית, זנים של אורז שאיפשרו הזנה של יותר ויותר ‏תושבים בדרום מזרח אסיה, ועוד ועוד.‏

אולם היה גבול לאפשרויות. החלום הגדול של ‏מגדלי הכותנה הוא לגדל כותנה כחולה לייצור מכנסים בלי ‏צורך בצביעת הבד; ידידיה גפני עצמו עוסק בפיתוח של ‏עגבניה ללא גרעינים - שתהיה להיט אצל יצרני המזון - ‏במיוחד יצרני הקטשופ. בארץ גם פותחו באמצעות הנדסה ‏גנטית פרחים שחיי המדף שלהם ארוכים יותר.‏

בלב המחלוקת פיתוחים כדוגמת "האורז המוזהב", שפותח ‏דווקא באירופה בידי מדען שוויצי, אינגו פוטריקוס ‏‏(‏Potrykus‏), ועמיתו הגרמני, פטר באייר (‏Beyer‏). ‏בהנדסה גנטית החדירו לאורז גן היוצר פרו-ויטמין ‏A‏ ‏‏(בטא-קרוטין) - וויטמין חיוני להתפתחות וגדילה ולבניית ‏פיגמנט הראייה. את הפטנט על "האורז המוזהב" מציעים ‏המדענים חינם לממשלות דרום-מזרח אסיה, השוק הגדול ‏בעולם של אורז. 2.5 מיליארד בני אדם צורכים שם יום-‏יום אורז, אלא שמזונם הבסיסי הזה חסר בטה-קרוטן ‏ומסיבה זאת ראייתם של מיליוני ילדים בעייתית, עד כדי ‏סכנת עיוורון. "האורז המוזהב" יכול להצילם. במקום ‏שבחים על הפיתוח החדשני זכו השניים ליחס צונן ואפילו עוין מצד קבוצות לחץ צעקניות של מתנגדים, בעיקר ‏באירופה, הטוענים כי מדובר בניסוי בלתי יעיל ומסוכן, ‏חלק ממזימה של תאגידים גלובליים נטולי מעצורים.‏

כבר היום מוקנית עמידות לצמחים באמצעות גנים ‏שהוחדרו אליהם באמצעות חיידקים. רעלן מסוים המופק ‏על ידי גן שהוחדר לצמח משמש כקוטל חרקים. שיא ‏המחקר עוסק בהחדרה של גנים מבני אדם לצמחים. בפרט ‏מדובר בגן המייצר אינסולין. כך רותמים את עולם הצמחים ‏לטובת האדם.‏

בצמחים קל יותר לבצע מניפולציות גנטיות משום שצמח ‏ניתן לשבט בקלות יחסית מתא בודד. אם לתא זה מוחדר גן ‏מיצור אחר, במהלך ההתחלקות עובר הגן לכל תאי הצמח ‏המתפתח, וכך נוצר צמח המצטיין בתכונות נוספות ‏שהושתלו לתוכו בדרך מלאכותית. בבעלי חיים זה קצת ‏יותר מסובך כי צריך לעשות זאת בביצית המופרית וגם אז ‏שיעור ההצלחה נמוך יחסית. ‏

ש. ממה חוששים הארגונים הירוקים באירופה?‏

פרופ' גפני: "החששות מוצדקים, וגם אנחנו, המדענים, ‏מודעים להם ומוצאים להם פתרונות. אלא שהארגונים ‏מעלים גם טיעונים לא רציונליים רבים, שהתמודדות איתם ‏היא כבר בתחום הפסיכולוגיה. אחד החששות הוא שבמזון ‏ימצאו אלרגנים שקודם לא היו בו, למשל החדרת גנים של ‏בוטנים לצמחים אחרים כדי לעשות אותם עשירים נאמר ‏בחלבון מסוים. אנשים האלרגיים לבוטנים עלולים לאכול ‏בתום לב את הצמח שבדרך כלל מותר להם לאכול ועלולות ‏להתפתח תגובות אלרגיות. בעיה זו ניתן לפתור, כי ממילא ‏עושים לכל מזון בלי קשר להנדסה גנטית בדיקות אלרגניות ‏לפני פיתוחו.‏

חשש אחר הוא שקוטלי החרקים הביולוגיים ‏שהוחדרו לצמחים כמו תירס וסויה עלולים לפגוע גם ‏בחרקים שאינם קהל המטרה - למשל פרפרי המונארך ‏שלטענת גורמים המתנגדים להנדסה גנטית, נפגעו מקוטלי ‏חרקים אלו ומספרם קטן. הוכח מדעית שאין לטענה זו ‏בסיס אך היא חוזרת ומושמעת. אחד החששות העיקריים, ‏שגם אנחנו מתייחסים אליו ברצינות, הוא האפשרות ‏שאבקנים של צמחים העמידים לתרסיסים נגד צמחים ‏טפילים עלולים להגיע לעשבי הפרא ולהקנות להם בדיוק ‏את העמידות שאנחנו רוצים למנוע מהם ולהעניק לצמחי ‏החקלאות. חושבים על זה ואחת הדרכים היא לעשותם לא ‏פוריים.‏

כל אלה טענות לגיטימיות וכאמור המדע מצא, או ‏לפחות מחפש פתרונות. אבל אי אפשר להתמודד עם טענות ‏של פרנקנשטייניות או דרישות לסמן כל צמח שעבר שינוי ‏גנטי בלי לכתוב מהו השינוי. מסמנים מוצרים שרוצים ‏להזהיר מפניהם כמו סיגריות ומשקאות חריפים. אם היו ‏דורשים לדוגמה שנכתוב על תירס שהוא מכיל חלבון סויה ‏בזכות גן שהוחדר אליו, זה לגיטימי. אבל בכנס שהיה ‏לאחרונה בניר עציון דרשו הגורמים הללו להזהיר באופן ‏גורף. לכך אנחנו לא יכולים להסכים."‏

ש. האם החקלאים האירופאים אינם משתוקקים לצמחים ‏שהתנובה שלהם טובה יותר?‏

פרופ' גפני: "אם תשאל את החקלאי הבודד הוא בוודאי לא ‏יתנגד לתנובה גדולה יותר, אבל ארגוני החקלאים מבקשים ‏למנוע השתלטות של חברות הזרעים האמריקניות על ‏החקלאות האירופית. גם אירופה אינה מִקשה אחת, אבל ‏מכיוון שיש מדינות מחמירות כמו גרמניה, שלא מאפשרות ‏הכנסת שום מוצר שעבר שינוי גנטי, קשה להיכנס גם ‏למדינות שמאפשרות זאת. החקלאים מצטרפים להפגנות ‏בגלל החשש הזה."‏

ואולם, מדגיש פרופ' גפני, האירופים כצרכנים ‏איבדו את האמון בממשלות שלהם אחרי התפרצות מחלת ‏הפרה המשוגעת ומגיפת הפה והטלפייים. הממשלות ניסו ‏בתחילה להתנער מאחריותן ולהמשיך בעסקים כרגיל. ‏בארה"ב זה לא היה קורה. המנטליות האמריקנית שונה ‏מאוד מזו האירופית. באמריקה חדש פירושו טוב יותר, ‏ובאירופה, לא כל דבר חדש הוא בהכרח טוב יותר. ‏הארגונים הירוקים, שזכו להצלחות במאבקים קודמים (נגד ‏זיהום אוויר, נגד קבורת פסולת גרעינית), נרתמו למאבק ‏במוצרי חקלאות מהונדסים גנטית. גם הממשלות משתפות ‏פעולה עם הציבור כי הפוליטיקאים זקוקים לפופולריות.‏

ש. ומה קורה בארץ?‏

פרופ' גפני: "בארץ נעשים ניסויים רבים בהנדסה גנטית ‏בצמחים, לא מגדלים אותם מסחרית. בעיקר משום שהשוק ‏העיקרי למוצרי החקלאות הישראלים מצוי באירופה, ושם ‏מזון -‏GM‏ אסור". החקלאים הישראלים רוכשים זרעים ‏בחברות מקומיות, שאינן מייצרות רק לשוק המקומי הקטן ‏אלא לאירופה, והאיסורים חלים גם עליהן. על אריזות ‏המוצרים מישראל מופיעה תווית "נקי מ-‏GM‏" (ובאנגלית: ‏GM-Free‏).‏

לסיכום אומר פרופ' גפני שהאירופים מעכבים את ‏ההתפתחות, אבל בטווח הארוך הם לא יוכלו לעצור אותה, ‏כי גם הם יסבלו ממחסור במזון.

קראו עוד:

צמחים מהונדסים : הכורח והחשש



אל האסופה חידת התורשה3

ביבליוגרפיה:
כותר: צמחים מהונדסים : החשש והכורח
מחבר: בליזובסקי, אבי
תאריך: אוגוסט 2003 , גליון 60
שם כתב העת: גליליאו : כתב עת למדע ומחשבה
הוצאה לאור: SBC לבית מוטו תקשורת ולאתר IFEEL
הערות לפריט זה: 1. אבי בליזובסקי הוא עורך הפורטל המדעי "הידען". www.hayadan.org.il
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית