עמוד הבית > מדינת ישראל > חבלי ארץ > הנגב
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
הנגב הוא האזור הדרומי של מדינת ישראל. גבולותיו, ומגוון הנופים של חבל ארץ זה.



גבולות ויחידות נוף
מחברת: אופירה גל


הנגב הוא האזור הדרומי של מדינת ישראל. כאן, בדרום, ישנם מקומות רבים שבהם הטבע עדיין קיים במלוא הדרו: הנוף הטבעי הוא הבולט בשטח, ופעולתו של האדם כמעט ואיננה ניכרת. אך האם חבל ארץ זה הוא יחידה גיאוגרפית אחת מוגדרת? האם כשנבוא לתאר את נופי הנגב נוכל לדבר בנשימה אחת על ים המלח הנמוך ב- 400 מ' מתחת לפני הים ועל הרי מרכז הנגב שגובהם מעל 1,000 מ'? האם נוכל לכרוך יחד את הרי אילת, שגילם למעלה מ- 500 מיליון שנה, ואת דיונות החול המשנות את צורתן ואת מיקומן עם משב הרוח?

גבולות הנגב

לנגב צורת משולש שקדקודו במפרץ אילת שבדרום ובסיסו בצפון.

גבולו הצפוני של הנגב - בסיס המשולש - עובר מדרום להרי חברון ולאורך נחל שקמה. הגבול, שאינו תחום בבירור, נקבע על-פי כמות משקעים ממוצעת של כ- 300 מ"מ גשם בשנה, ועל-פי תחום ההתפשטות של קרקע הלס.
הקדקוד הדרומי של הנגב נמצא בגבול המדיני של ישראל עם מצרים ועם ירדן. גבול זה עובר בטאבה ובעקבה, השוכנות לחוף מפרץ אילת.
גבולו המזרחי של הנגב הינו בקע הערבה, הנמשך מים המלח עד מפרץ אילת. במרכז הבקע עובר הגבול המדיני בין ישראל לירדן.
הגבול המערבי של הנגב הוא הגבול המדיני של מדינת ישראל עם מצרים.

בתחום גבולות אלו ניתן להבחין במגוון נופים.

הנגב הצפוני

בחלקו המערבי של צפון הנגב שוכן מישור החוף של הנגב. פני השטח של מישור החוף באזור זה אינם מישוריים, אלא מבותרים או מכוסים גבעות, רכסים נמוכים ודיונות חול. חלק מהשטח מכוסה בקרקע לס.

החלק הדרום-מזרחי של אזור זה הוא אזור חולות. חלקו חולות מיוצבים עתיקים וחלקו חולות נודדים הנעים מהים לעבר דרום-מזרח.

החלק הצפון-מזרחי של אזור זה כולל את בקעת באר שבע, ואת בקעת ערד. אזור זה הוא בעל בתרונות וגבעות מעוגלות, והוא מכוסה בשכבה דקה של לס.

בנגב הצפוני מרוכזים מרבית יישובי הנגב.

עוד בנושא היישובים ניתן למצוא בערך תהליך ההתיישבות והתפרוסת.

הר הנגב

בחלקו הצפוני של אזור זה מצויה מערכת קמרים שכיוונה הכללי הוא מצפון-מזרח לדרום-מערב. קמרים אלו הם קמרים בלתי-סימטריים, תלולים כלפי דרום-מזרח ומתונים כלפי צפון-מערב. בחלק מרכסיהם נוצרו מכתש חתירה (המכתש הגדול) ומכתש חצירה (המכתש הקטן).

מדרום לקמרים משתרע האזור הגבוה ביותר של הנגב, אזור שזכה לכינוי הר הנגב הגבוה. ההר הגבוה ביותר באזור הוא הר רמון, המתנשא לגובה 1,035 מ' מעל פני הים. ברכס זה נוצר מכתש רמון.

ההתיישבות באזור זה דלילה מאוד.

נחלים גדולים ובקעות

מדרום להר הנגב משתרעים מישורי חיון ופארן, הנושאים את שמם של נחלי הענק המתנקזים לערבה ולים המלח.

דרומה יותר, מצויות שתי בקעות גדולות: בקעת עובדה ובקעת סיירים .

באזור זה כמעט ואין יישובים.

הרי אילת-תמנע

הרי אילת-תמנע נמצאים בדרום הנגב. אזור זה מורכב מהסלעים הקדומים ביותר המצויים בישראל. סלעים אלו הם בעיקר סלעי יסוד קשים וסלעי אבן החול הנובית, שנוצרו מבליית סלעי היסוד. הנוף חד ומשונן, והנחלים הזורמים מזרחה - לערבה הנמוכה יחסית - תלולים ויוצרים קניונים.

הערבה

הערבה משתרעת בין אילת לים המלח ואורכה מגיע לכ- 180 ק"מ. הערבה היא בקע המהווה חלק ממערכת הבקע הסורי-אפריקאי. בקע זה מלא סחף שמגיע עם הנחלים הזורמים מהרי אדום שבמזרח ומהרי הנגב שבמערב. כאשר הנחלים נשפכים לערבה, נוצרות בה מניפות סחף רחבות.

האזור הצפוני של הערבה נמוך מפני הים וחלקו מכוסה בסלע חוואר הלשון. דרומה יותר מגיע גובה האזור ל- 250 מ' מעל פני הים, ומנקודה זו ועד אילת חלה ירידה הדרגתית של פני השטח, עד גובה פני הים.

לאורך הערבה הוקמו יישובים כפריים המתפרנסים מגידולים חקלאיים. המושב הוותיק ביותר בערבה הוא עין יהב, והקיבוץ הוותיק ביותר - יטבתה.

ים המלח

ים המלח הוא חלק ממערכת הבקע הסורי-אפריקאי. זהו הבקע הנמוך ביותר בעולם, ועומקו מגיע לכ- 400 מ' מתחת לפני הים. הבקע נמצא בין הרי מואב במזרח למצוק הרי מדבר יהודה במערב. ים המלח הוא שריד של אגם מלוח קדמון, שבשיא התפשטותו, לפני כ- 50,000 שנה, השתרע בין חצבה שמדרום לים המלח לבין הכינרת שבצפון. סלעי חוואר רכים ולבנים אשר הושקעו בקרקעית האגם הם מזכרת מתקופה קדומה זו. אזור ים המלח משמש בסיס סחיפה נמוך, המנקז אליו את נחלי מדבר יהודה וכמה מנחלי הנגב.

ביבליוגרפיה:
כותר: גבולות ויחידות נוף
שם  התקליטור: אל הנגב
מחברת: גל, אופירה
עורכת התקליטור: דיצ'ק, דגנית
תאריך: 1998
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. סביבת הלמידה אל הנגב היא פרי שיתוף פעולה בין מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית לבין אלבטרוס- צילום אוויר.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית