 |
סוד התנועה |
יכולת התמרון של התמנונים בהנעת זרועותיהם מפליאה את המדענים זה זמן רב. בכל זרוע כזו יש 50,000,000 תאי עצב אך רק מעטים מהם יחסית מקשרים את הזרוע אל מוח התמנון. ואכן, מדענים* ממכון ויצמן ומהאוניברסיטה העברית שחקרו את המנגנון העצבי המניע את זרועות התמנון, כשהן מושטות לקראת מטרה וניתחו אותן בעזרת כלים מתמטיים, הופתעו ממה שגילו. התברר כי בזרועות אלה, שעשויות שרירים בלבד, יש לא רק כוח אלא גם "מוח".
|
זרוע 'חכמה' |
במעקב אחר פעולת הזרועות העלו המדענים השערה מקורית. ייתכן, הם אמרו, שהוראות ותבניות התנועה המפורטות נכללות במערכת העצבית של זרוע התמנון עצמה ולא במוח המרכזי. השערה זו התחזקה כשהתברר כי תנועות הזרוע לא השתנו גם כאשר נותק הקשר העצבי בין מוחו של התמנון לזרועו והיא הופעלה על ידי גירוי חשמלי חיצוני. החוקרים הצליחו לתאר באופן כמותי את שלבי תנועת הזרוע על כל פרטיה.
|
מוח עם סניפים |
ממצאים אלה מצביעים על שיטת הפעלה שבה המוח המרכזי רק משגר לזרוע פקודה לזוז והזרוע כבר דואגת לכל הפרטים באופן עצמאי. חלוקת עבודה זו שונה מדרך פעולתם של רוב בעלי החיים, לרבות בני האדם, שבהם תבניות התנועה מאוחסנות באזורים מיוחדים במוח המרכזי. כלומר, המוח הרואה את התפוח הוא המורה לזרוע לתפוס אותו והוא השולט הן בתכנון התנועה והן בביצועה על ידי הזרוע.
העובדה שתנועות זרועות התמנון מתוכננות ומבוצעות באמצעות מערכות עצבים מקומיות מוכיחה שיש יותר מדרך אחת לשלוט בפיקוד ובעיבוד מידע של תנועות מורכבות.
|
רובוטים גמישים |
המדענים מקווים כי ממצאי המחקר ישמשו השראה לבניית רובוטים נטולי מפרקים ובעלי קואורדינציה גבוהה שיוכלו לשלוט בתנועותיהן של זרועות רבות בעת ובעונה אחת. לרובוטים גמישים מעין אלה עשויים להיות יישומים מרובים בתחומי הרפואה החילוץ וההצלה. בכיוון זה אמנם ממשיכה קבוצת המחקר את דרכה.
*את המחקר ביצעו פרופ' תמר פלש מהמחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית במכון ויצמן למדע, וד"ר בנימין הוכנר מהמחלקה לנוירוביולוגיה מהאוניברסיטה העברית. בשיתוף עם ד"ר יורם גוטפרוינד וגרמן סומברה מהאוניברסיטה העברית וד"ר גרציאנו פיוריטו מהתחנה הזואולוגית בנפולי, איטליה.
