האוזן האנושית בנויה בצורה שמאפשרת לה להבחין בין סוגים שונים של צלילים. צלילים אלה מועברים למוח לשם עיבוד, אולם עד כה לא נבחן באופן מדוקדק תפקידן של האוזניים בעיבוד האותות קוליים.
המדענים הסיקו כבר מזמן שאזורי השמע בשתי אונות המוח בוררים צלילים באופן שונה זה מזה. הצד השמאלי שולט בפענוח דיבור ובאותות קוליים המשתנים בקצב מהיר בעוד שהצד הימני מוביל בעיבוד טונים ומוסיקה.
אופן הארגון של הרשת העצבית במוח גורם לכך שהאונה השמאלית של המוח שולטת בצד הימני של הגוף, והאונה הימנית שולטת בצד השמאלי שלו. לפיכך קשורה האוזן השמאלית יותר לצד הימני של המוח, והאוזן הימנית לצדו השמאלי.
מחקרים מוקדמים שנערכו בעבר הצביעו על כך שהשוני בקליטה של האוזניים נובע מהמבנה הייחודי של כל אונה ולא מפני שהאוזניים פועלות בצורה שונה זו מזו. לכן הניחו שאין זה חשוב איזו מהאוזניים אינה מתפקדת מאחר שכל אחת מהן יכולה להעביר את המסרים אל המוח באותו אופן.
מחקר חדש שנערך על ידי מדענים אמריקאיים* מערער על הנחה זו. הם גילו שקיים הבדל בין קליטת השמע שלנו באוזן ימין לבין הקליטה שבאוזן שמאל, והבדל זה משפיע בהמשך על האופן שבו מוחנו מעבד מידע אקוסטי.
במהלך שש שנות המחקר נבדקה יכולת השמיעה של 3,000 תינוקות לפני יציאתם מבית החולים. לתינוקות אלה הושמו מגברים (רמקולים) זעירים בתאי השיער המצויים באוזן הפנימית. תפקידן של שערות אלו הוא להמיר את התנודות לאותות עצביים הנשלחים למוח לפענוח ולקידוד. לאחר מכן הושמעו לתינוקות שתי סדרות של צלילים: קליקים מהירים וטונים ממושכים. להפתעת החוקרים התברר שהאוזן השמאלית, הקשורה לצד הימני של המוח, סיפקה הגברה לטונים הממושכים (מוסיקה), בעוד שהאוזן הימנית, הקשורה לצד השמאלי, סיפקה הגברה לצלילי הדיבור המהירים יותר.
הממצאים מראים שעיבוד הקולות מתחיל באוזן עוד לפני פעולת הפענוח של המוח וכי כבר עם הלידה מתוכננת האוזן להבחין בין סוגים שונים של צלילים ושיגורם ליעד הנכון במוח לעיבוד.
למעשה, קיימים מחקרים קודמים התומכים בממצאים אלה. באחד מהם הודגם כיצד ילדים שסבלו ממום כלשהו באוזן הימנית נתקלו בקשיי למידה רבים יותר מילדים שלקו באוזנם השמאלית. להבנת היבט זה של נושא השמיעה יהיו בוודאי השלכות על שיקום אנשים הלוקים בשמיעתם.
* צוות מדענים משותף מאוניברסיטת UCLA ואוניברסיטת אריזונה.
קראו עוד בנושא:
מבנה האוזן
תהליך השמיעה
