צמחים הגדלים בחממה, גדלים היטב. חממה היא שם נרדף לטיפוח ולאיכות. למעשה כולנו, כל היצורים החיים וכמונו הצמחים שעל כדור הארץ נמצאים במעין חממת ענק. האטמוספירה של כדור הארץ, כמו כיפת חממת הפרחים, שומרת על טמפרטורה ממוצעת ידידותית לחיים. אך מה קורה כשמתקלקל המיזוג והטמפרטורה בחממה עולה? בעשורים האחרונים גדל בהרבה מספר כלי הרכב בעולם, התרבו מפעלי התעשייה ותחנות הכוח, התרחבה פליטת מזהמים לאוויר והצטמצמו שטחי היערות. כתוצאה מכך עלתה כמותו של הגז דו-תחמוצת הפחמן באטמוספירה וגזי חממה אחרים, גדל החור בשכבת האוזון המגנה עלינו מקרינת השמש המזיקה וכדור הארץ החל להתחמם. החממה שלנו כבר לא כשהיתה ואפילו הקרחונים בקטבים כבר נכנסו לתהליך מסוכן של המסה.
 |
איך עוצרים את התהליך? |
למדענים באוניברסיטת פרינסטון (ארה"ב) אין ספק שהטכנולוגיות המתאימות לעצירת ההידרדרות כבר קיימות ורק צריך להפעילן. שילוב האמצעים שהוזכרו על ידם, כמו רוח, שמש, אנרגיה אטומית וטכנולוגיות שימור שונות הנמצאות בפיתוח, יכול למנוע את העלייה בגזי החממה למשך 50 השנים הבאות. דעתם סותרת את הטענה שקודם יש לפתח טכנולוגיות יעילות לפיקוח על גזי החממה. צריך להתחיל להפעיל את מה שיש, הם אומרים. הם לא העריכו אמנם את העלות הכספית של הפעילות אולם הם משוכנעים שיהיו לכך השלכות חיוביות על הכלכלה. בעיקר משום שתפחת תלותה של ארה"ב בדלק מיובא ויקטנו ההוצאות על מערכות פיקוח, טיהור ובקרה המוטלות היום על שריפת הפחם ושאר דלקי האדמה.
|
הנאשם העיקרי – הפחמן |
המחקר התמקד בתפקיד המכריע שממלא הפחמן הדו-חמצני (CO2) בהתחממות הגלובלית. גז זה נוצר בעת שריפת דלקים כמו נפט, גז טבעי ופחם ולכמותו היחסית באוויר יש מאז ומעולם תפקיד בעיצוב אקלימו של כדור הארץ.
הפליטה הנוכחית של CO2 מסתכמת בכ- 7 מיליארד טון מדי שנה והיא צפויה להכפיל את עצמה לסדר גודל של 14 מיליארד טון ב- 50 השנים הבאות.
עם הגידול באוכלוסיית העולם, גדלה גם הדרישה לאנרגיה. כדי לשמור את החממה שלנו במצב של היום יהיה על הטכנולוגיות ואמצעי השימור שיופעלו למנוע עלייה שנתית ממוצעת של 7 מיליארד טון בפליטת הפחמן הדו-חמצני עד 2054. אין זו דרישה למותרות אלא הכרח קיומי אם ברצוננו לשרוד על כדור הארץ!
הפרופסורים סטיפן פקאלה ורוברט סוקולו, שניהלו את המחקר בפרינסטון, הראו איך כל אחד מהאמצעים שזוהו על ידם יכול למנוע פליטה של מיליארד טון CO2 לאטמוספירה מדי שנה. בין השיטות שהוזכרו אחסון הפחמן הדו-חמצני במעמקי האדמה, שיפור השיטות לשימור אנרגיה וכן הגדלת ההשקעה במקורות אנרגיה מהטבע (שמש ורוח) שניתן להפיק מהם כמויות גדולות בהרבה מאלה המופקות היום. בנוסף ממליצים החוקרים על שינויים בטכניקות הייעור והגידולים החקלאיים שעשויים לתרום אף הם לצמצום כמויות CO2 באוויר.
|
חייבים להמשיך לחפש |
פקאלה וסוקולו מזהירים כי למרות כל הנאמר חייבים המדענים להמשיך ולחפש מקורות אנרגיה חליפיים. עד 2054 ימצו חלק מהאמצעים והטכנולוגיות של היום את מלוא הפוטנציאל שלהם ולא יוכלו עוד לעצור את הנזקים הסביבתיים הצפויים לכדור הארץ.
שימור פליטת הפחמן הדו-חמצני ברמה של היום למשך 50 השנים הבאות, ייצב את ריכוזו באטמוספירה ביחס של 500 למיליון. כמות שהיא כמעט כפולה מהריכוז שהיה בתקופה של טרום התפשטות התעשייה 280 במיליון. כיום הריכוז הוא 375 חלקים למיליון, אולם ללא בקרה מתמדת ומדידה יהיה קשה למנוע את שילושו.
יש לנו רק כדור-ארץ אחד. אין לו תחליף ולכן מוטלת משימת השימור על כתפי המדענים מבחינת המחקר והפיתוח ועל כפי הכלכלנים מבחינת מציאת המשאבים לכך.
