קווים לדמותו של ר' דוד גנז, בעל "צמח דוד": א. ר' דוד גנז וחוג שוחרי החכמה והמדע בק"ק פראג

מילות המפתח: יהודים, פראג (עיר), גנז, דוד בן שלמה (1541 - 1613)
תיאור התסיסה הרוחנית והחברתית בקרב יהודי פראג במאה ה- 16. ר' דוד גנז השתייך לחוג של שוחרי חכמה ומדע שעסקו גם בנושאים שאינם תורניים מסורתיים והיו להם קשרים עם מלומדים לא יהודים. במאמר תיאור החוג החברתי שאליו השתייך, הנסיבות החברתיות והאווירה התרבותית שבה חי. /למידע מלא...

הסיבה האמיתית למות סבתי

מילות המפתח: סופרים, היסטוריונים, היסטוריוגרפיה
מאמר הבוחן את ההבדל בין דעה לעובדה ובין טקטס ספרותי לטקטס היסטורי. לדעת עמוס עוז גם ההיסטוריון וגם הסופר עוסקים במעשים, בעובדות, ובקשרים האפשריים שבין מעשה למעשה ובין עובדה לעובדה. שניהם היו רוצים שהקשרים שהם קושרים יהיו מעניינים, ואם אפשר – גם מקוריים לשם כך שניהם עורכים סלקציה של הפרטים, ארגונם ועריכתם בסדר מסוים ומכוון.  /למידע מלא...

הרואה בכוכבים

מילות המפתח: אסטרונומים, פראג (עיר), גנז, דוד בן שלמה (1541 - 1613)
תולדות חייו של דוד גאנז על רקע תקופתו והפריחה התרבותית בעיר פראג. לגאנז היו קשרים עם האסטרונום טיכו ברהה ועם יוהנס קפלר המדענים הבולטים במאה השש עשרה והיה הראשון לדווח על תגליותיהם בעברית. /למידע מלא...

על חבל דק

מילות המפתח: רנסנס, היסטוריונים, יהודי איטליה
על ספרו של עזריה די רוסי "מאור עיניים. בספריו הוא ניסה ליישב את דברי חז"ל כך שיתאימו למחקר המקובל בימיו ולנסיונו האישי.   /למידע מלא...

הרואה בכוכבים

מילות המפתח: גנז, דוד בן שלמה (1541 - 1613)
דוד גאנז היה תלמיד חכם שחי במאה ה-16 בפראג. המאמר מתאר את התלהבותו מספר היסודות של אוקלידס, את השפעתם של הרמ"א ושל המהר"ל על יחסו לחכמות חיצוניות ואת ההשפעה שהייתה לתגליות של טיכו ברהה ויוהנס קפלר על השקפת עולמו. /למידע מלא...

קווים לדמותו של ר' דוד גנז, בעל "צמח דוד": ב. נושאי מחקריו של ר' דוד גנז ותחומי התעניינותו

מילות המפתח: גנז, דוד בן שלמה (1541 - 1613)
תחומי העניין והמחקר של ר' דוד גנז היו מגוונים וניכרת בהם זיקה מיוחדת אל גדולי המחשבה היהודים בספרד ובאיטליה. מלבד כרונולוגיה והיסטוריה הוא עסק באסטרונומיה ואסטרולוגיה, גיאוגרפיה וקוסמוגרפיה, הנדסה ומתמטיקה. כמו כן הוא גילה בקיאות רבה בענייני המדינות ובחוקי העמים לשונותיהם ומשפטיהם. /למידע מלא...

ההתיישבות בארץ-ישראל - מפעל קולוניאליסטי? : 'ההיסטוריונים החדשים' מול הגאוגרפיה ההיסטורית

מילות המפתח: התיישבות, ציונות, היסטוריונים, אימפריאליזם
בחינה ביקורתית של השימוש שעושים ה'היסטוריונים החדשים' במודל הקולוניאליסטי להבנת טיבה של ההתיישבות היהודית. בעיניהם הציונות היתה למעשה שלוחה של הקולוניאליזם העולמי. הכותב דוחה טענה זו תוך שהוא עורך הבחנה בין קולוניזציה לקולוניאליזם. לדעתו ההתיישבות הציונית הייתה קולוניזציה ללא קולוניאליזם.  /למידע מלא...

מקומם של מסעי הצלב בדברי ימי ישראל

מילות המפתח: מסעי הצלב, תעודות היסטוריות, היסטוריונים, גזרות נגד יהודים
המאמר חולק על הגישה ההיסטוריוגראפית המתייחסת לגזירות תתנ"ו כאל אירוע המציין מפנה בעל חשיבות יתרה בדברי הימים של היהודים בימי הביניים. לדעת הכותב הרדיפות בשנת תתנ"ו היו בעלות אופי מקומי מובהק ולמרות חומרתן לא עוררו הדים בארצות הקרובות ולא נתפסו כיוצאות דופן במסכת הרדיפות נגד היהודים. במאמר הסבר מדוע בכל זאת קבלו מסעי הצלב חשיבות בהיסטוריוגרפיה היהודית המודרנית. /למידע מלא...