מוסד הנשיאות בתקופת האמוראים

מילות המפתח: תקופת המשנה והתלמוד, אמוראים
הנשיא היה הנהגה הדתית הרוחנית והייצוגית של היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת האמוראים. תפקיד הנשיא עבר בירושה מאב לבנו. החל מהמאה הרביעית חלה ירידה בשיעור קומתם של הנשיאים וגם במעמדם בעיני השלטון הרומי, עד שלבסוף בטל מוסד זה. /למידע מלא...

אמוראי בבל

מילות המפתח: תקופת המשנה והתלמוד, בבל, אמוראים
מפה  המציגה את האמוראים העיקריים שפעלו בבבל בתקופת התלמוד. האמוראים מוצגים על המפה במקום שבו פעלו ומצויין לאיזה דור כל אמורא שייך. /למידע מלא...

מחיבת ציון אל הציונות: ז

מילות המפתח: ארץ-ישראל, ציונות
השימוש במילה "ציונות" כקול-קורא למען יישוב ממשי של ארץ-ישראל לא מופיע לפני שנות השמונים של המאה הי"ט. רק עם הקמתן של אגודת חובבי ציון הפך המושג לאידיאולוגיה שבטאה שתי מגמות: שאיפה לארץ-ישראל כנגד הכיוון שדגל בהגירה לארצות הברית ואהבה לארץ.   /למידע מלא...

מילות המפתח: ארץ-ישראל, בן-גוריון, דוד, היסטוריה, מוסר המקרא
המאמר מתאר את יחסו המיוחד של דוד בן גוריון לתנ"ך. על פי בן גוריון, ייחודו של התנ"ך נובע מהיותו ספר היסטוריה, ספר מוסר, ספר רוח ותרבות וספר שנתן לעם היהודי תקווה לשיבת ציון לאורך תקופת הגלות הארוכה. הישרדותו של העם היהודי, הדת היהודית והלשון העברית ("סוד הפלא המשולש") לאורך הדורות נובע מייחודו של התנ"ך שהעניק לעם היהודי לאורך הדורות יסודות של תקווה לעתיד. אליבא דבן גוריון, העם היהודי שמר על הספר, אך ספר הספרים שמר על העם באותה מידה.  /למידע מלא...

לאן נעלם הכסף?

מילות המפתח: ארץ-ישראל, תקופת בית שני, הורדוס, הטבעת מטבעות
המאמר מעלה השערות שונות בשאלה מדוע הורדוס שהרבה במפגני כוח ושאף להאדיר את אישיותו לא הנפיק מטבעות כסף משלו.  אחת ההשערות היא שהורודס כן טבע מטבעות מכסף והם המטבעות המוכרים כמטבעות צוריים. השערה אחרת היא שהמערכת הכלכלית בתקופתו לא הצריכה הנפקת מטבעות מכסף. /למידע מלא...

ייסודן וראשית התפתחותן של ישיבות בבל- סורא ופומבדיתא - הקדמה

מילות המפתח: ישיבות, אמוראים
ישיבת סורא שהוקמה ע"י רב, וישיבת פומבדיתא שהוקמה ע"י רב יהודה, במאה שלישית, היוו את תחילת מעבר ההשפעה מא"י לבבל, והשפעתן על תפוצות ישראל נמשכה מאות שנים. במאמר זה, מנסה המחבר לשחזר את השלבים שקדמו לייסודן של ישיבות אלו. בין היתר משווה המחבר בין המסורות העולות מן התלמוד הבבלי למסורות הגאונים, בעיקר איגרת רש"ג. כמו כן, מתייחס המחבר לספרות מחקר קודמת. /למידע מלא...

היחסים בין רב הונא לרב חסדא: א. הסיפור בבבלי, גיטין ז ע"א

מילות המפתח: אמוראים
שניים מן האמוראים החשובים בבבל במאה השלישית לספירה היו רב הונא ורב חסדא. מאמר זה בוחן את היחס שבין השניים. כמו כן, מתייחס המחבר ליחסם לראשות הגולה, והשימוש במדרש הכתובים ככלי לביקורת פוליטית-חברתית.  /למידע מלא...

בין בבל לארץ ישראל : עולם התלמוד ועימותים אידיאולוגיים בהיסטוריוגרפיה של העת החדשה

מילות המפתח: תקופת המשנה והתלמוד, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, היסטוריוגרפיה יהודית
המאמר דן בגישות השונות לחקר התלמוד - הגישה האורתודוכסית מחד וגישת  "חכמת ישראל".  המאמר בא לבחון  כיצד הגישות השונות השפיעו  על החוקרים בני המאה הי"ט הן בגבולות עיסוקם ההיסטוריוגרפי והן בכיווני חקירתם.  /למידע מלא...