הלכה

מילות המפתח: משנה תורה, משנה, שולחן ערוך, הלכה, ספרות השאלות והתשובות
מהי ההלכה?
על ספרי ההלכה העיקריים - המשנה, הי"ד החזקה, שולחן ערוך וספרות השו"ת.  /למידע מלא...

ארץ - ישראל והתפוצה היהודית

מילות המפתח: חורבן בית שני, ארץ-ישראל ויהדות התפוצות, יהדות בבל
על התרחבות התפוצה היהודית לאחר חורבן הבית השני. במיוחד עולה מעמדה של היהדות בבבל ומוסדות ההנהגה שלה. אולם, עד לסוף המאה ה- 4, ובמידה מסוימת אף במאה ה- 5 וה- 6, היישוב היהודי בארץ - ישראל שומר על מעמדו. /למידע מלא...

מרכזי ההנהגה המסורתיים: 1. בבל

מילות המפתח: ישיבות, ראש הגולה, יהדות בבל
על מוסדות ההנהגה של יהודי בבל בתקופת הגאונים: ראש הגולה וישיבות סורא ופומפדיתא, חלוקת הסמכויות ביניהם ואזורי ההשפעה של כל אחת מהישיבות. במאמר תיאור הזיקה בין הישיבות לקהילות והדרך שבה נוצרה ספרות השו"ת. /למידע מלא...

מילות המפתח: פילוסופיה, יהדות ודתות אחרות, ספרות השאלות והתשובות
המאמר מציג גישות של שלשה חכמים, הריב"ש - ר' יצחק בר ששת, הרדב"ז - ר' דוד בן אבי זמרא והרא"ם - ר' אליהו מזרחי, המציגים עמדות שונות של פתיחות וסגירות ביחס לחכמות חיצוניות.  /למידע מלא...

יהדות בבל ומוסדותיה : מבוא

מילות המפתח: תקופת המשנה והתלמוד, יהדות בבל
המבוא לחיבור "יהדות בבל ומוסדותיה" מציג רקע היסטורי להתפתחותה של יהדות בבל התלמודית, החל מהתקופה הפרתית ועד התקופה הססאנית. /למידע מלא...

התפתחויות חדשות בחקר ישיבות בבל

מילות המפתח: ישיבות, יהדות בבל
מאמר בו המחבר מבקש לעמוד על הקונסנסוס שהתגבש בנושא חקר המבנה המוסדי של הישיבות בבבל בתקופת התלמוד ולהבהיר את השאלות השנויות עדיין במחלוקת. המחבר מסביר מונחים עיקריים כגון 'ישיבה' ו'מתיבתא', בוחן את המקומות בבבלי המזכירים מונחים אלה, ועל פי ניתוחם של המקורות מבקש לעמוד על משמעותם המדוייקת של המונחים ועל טיבם של המוסדות המכונים בכינויים אלה. ממחקרו עולה כי מוסדות אלו לא היו אקדמיה אלא מוסד הוראה מן הסוג המוכר לנו מתולדות החינוך, אותו מכנה המחבר 'חוג תלמידים', ושבמפנה המאה הג' למאה הד' מופיעות התכנסויות לימוד שחרגו מן המסגרת של חוגי התלמידים, תופעה שהמחבר טוען כי היתה צעד חשוב בהתגבשות האקדמיות המוכרות לנו מתקופת הגאונים. /למידע מלא...

על דרשות בציבור בבבל התלמודית: הפירקא

מילות המפתח: דרשות (יהדות), בתי כנסת, יהדות בבל
הפירקא הנו מונח המופיע בתלמוד ומציין דרשה שנאמרה בציבור במועדים שונים. המאמר בוחן את המאפיינים השונים של הפירקא: היכן היא נאמרה, לאיזה קהל היא יועדה, מה היה תוכנה וכד'.  /למידע מלא...

קשרי ארץ ישראל ובבל במיפנה תקופת התנאים והאמוראים

מילות המפתח: תנאים, ארץ-ישראל ויהדות התפוצות, אמוראים, יהדות בבל
המאמר מתמקד ביחסי הקהילות היהודיות בא"י ובבבל בסוף תקופת התנאים וראשית תקופת האמוראים. לטענת המחבר, בתקופה זו עולה מעמדה של קהילת בבל בהנהגת האומה, אך עדיין היא כפופה לקהילת ארץ ישראל. כפיפות זו באה לידי ביטוי בהפניית שאלות לחכמי א"י מאזורים הגובלים בבבל לא"י. קשרי קהילת א"י ובבל באים לידי ביטוי גם בתופעת ה'נחותי' - חכמים שהעבירו מסורות מא"י לבבל. המחבר מזהה את פעילותם במיוחד בימי ר' יוחנן וריש לקיש, פעילות שפסקה במשך תקופת האמוראים. כמו כן מתחקה המחבר אחר דמותו של רבי יהודה הנשיא שהוקיר את גלות בבל וזכה להערכה רבה בפזורה היהודית הסמוכה.  /למידע מלא...