לחם

מילות המפתח: מנהגים במקרא, מזון
הלחם הנאפה ממיני דגן ותבואה היה עיקר מזונו של האדם בתקופת המקרא, עד כדי כך שבהשאלה היה לכינוי למזון ולכל מאכל (שמואל א, י"ד 24; מלכים ב, כ"ה 29).  /למידע מלא...

צידה

מילות המפתח: מזון
משורש צ.ו.ד., צַיִד. בימי קדם היה קשה לשמור על מזון זמן רב. הנוסעים והלוחמים היו צריכים להצטייד במנות אוכל, שהיו נוחות לנשיאה ועמידוֹת בחום ובטלטולי דרכים (יהושע א' 11).  /למידע מלא...

ראליה מקראית: מאכלים ומשקאות

מילות המפתח: משקאות, מנהגים במקרא, כשרות, מזון
מזונם של הישראלים בתקופת המקרא היה מן הצומח ומן החי – מזונם של עובדי אדמה ומגדלי עדרים. מרכיב מרכזי בתזונה היה הדגן (חיטה ושעורה), ממנו עיבדו לחם; מעט ירקות; עצי פרי – גפן (ענבים וצימוקים), תאנה (גרוגרות, דבלים ודבש), רימון, תמר (דבש, תמד) וזית (שמן); ולעיתים, בעיקר במועדים חגיגיים – בשר, מהצאן והבקר.  /למידע מלא...

נוטריינטים

מילות המפתח: מזון

הנוטריינטים הם חומרי מזון המומסים בים.

 /למידע מלא...

חיי יום-יום בארץ ישראל במאה התשע עשרה: מאכל ומשקה

מילות המפתח: ארץ-ישראל, משקאות, מזון, מאה תשע עשרה
המזונות והמשקאות של תושבי ארץ ישראל במאה -19 היו פשוטים ביותר. במאמר תיאור התפריט של המשפחה, סוגי התבואה וסוגי המשקאות. בשר אכלו רק בחגים בשמחות. /למידע מלא...

בלו בנד

מילות המפתח: מפעלי תעשייה, מזון
על הקמתו של מפעל בלו בנד לייצור מרגרינה. /למידע מלא...

תזונת האדם הקדמון : מה יש לנו ללמוד ממנה

מילות המפתח: תזונה, הרגלי אכילה, מזון
אם אנחנו זהים כמעט לחלוטין מבחינה גנטית לאדם הקדמון, אזי אם נתחקה אחר הצרכים התזונתיים שלו, כפי שבאו לידי ביטוי באורח חייו ותזונתו, נוכל להיעזר בידע זה כדי להבין את צרכינו, צורכי האדם של המאה העשרים. האם קיימת התאמה בין העולם שאנו חיים בו היום לבין העולם שהגנים שלנו מותאמים אליו? ומה ניתן להסיק מכך על התזונה שלנו? /למידע מלא...

האם התשוקה למזונות מסוימים היא דרכו של הגוף לומר לנו שחסרים לנו חומרים מזינים מסוימים?

מילות המפתח: מזון
על הגורמים הביולוגיים הפועלים בגופנו כאשר אנו משתוקקים למאכל מסוים. /למידע מלא...