מפת האקוויפרים בישראל ובירדן

מילות המפתח: מי תהום, אקוויפר
מפת האקוויפרים בישראל ובירדן. /למידע מלא...

פרשת המים העילית והתחתית באזור ההר (ישראל)

מילות המפתח: ישראל, פרשת המים
המים זורמים (גם על פני השטח וגם מתחת לפני הקרקע) מפרשת המים לשני צדי ההר, חלק מהמים זורם לים התיכון, וחלק - לעמק הירדן ולים המלח. השכבה הנושאת מים, המהווה את אקוויפר ההר, עשויה ברובה סלעי גיר ודולומיט סדוקים. /למידע מלא...

מפת אגני ההיקוות ופרשות המים בישראל ובירדן

מילות המפתח: ירדן, ישראל, אגן היקוות, פרשת המים
המים העיליים באזור זורמים אל הים התיכון, אל ים סוף או אל ים המלח. באגני הניקוז המדבריים זורמים מים רק בעת שיטפונות (ואלה נדירים), והמים מתאדים או מחלחלים לקרקע.
נחלי האכזב מסומנים בקו מקווקוו. אפשר לראות שהרוב המוחלט של נחלי האזור הוא אכזב. /למידע מלא...

חתך לאורך אקוויפר החוף (ישראל)

מילות המפתח: ישראל, מי תהום, אקוויפר
המים באקוויפר החוף מחלחלים בין הגרגרי אבן החול והכורכר. במקומות רבים המים נקווים באקוויפרים קטנים (שעונים) החסומים בעדשות של חרסית אטומה.  /למידע מלא...

חתך סכמתי לרוחבה של ישראל

מילות המפתח: גיאוגרפיה פיסית
חתך סכמתי לרוחבה של ישראל מן הים התיכון ועד לים המלח. בחתך זה אפשר לראות את הגבהים השונים של פני השטח באזורים השונים של ישראל.  /למידע מלא...

כמות הגשם השנתית הממוצעת במ"מ בישראל וירדן

מילות המפתח: ירדן, ישראל, משקעים (אקלים), גשמים
כמות הגשמים באזור ישראל וירדן הולכת ופוחתת ככל שנעים מזרחה ודרומה. למעשה, 70% משטח האזור מוגדר כמדבר, ויורדים בו 50 עד 200 מ"מ גשם בממוצע בשנה. בשאר השטח יורדים בין 300 ל-750 מ"מ בשנה, ורק על רכסי ההרים בצפון מערב האזור יורדים יותר גשמים. /למידע מלא...

הפן הביני

מילות המפתח: ישראל, מי תהום, הפן הביני, מים מלוחים
מי התהום המתוקים קלים יותר ממי התהום המלוחים, ולכן הם צפים על פני המים המלוחים. אזור המגע בין שכבת המים המתוקים לשכבת המים המלוחים נקרא "הפן הביני".
בזמן שאיבה באקוויפר החוף יורד מפלס המים המתוקים, הלחץ שלהם על גוף המים המלוחים קטן, ומי הים יכולים לחדור ולכבוש שטחים בתוך האקוויפר. שאיבת יתר גורמת להמלחת מי הבארות עד שהן יוצאות מכלל שימוש. /למידע מלא...

סוגים שונים של מורנות

מילות המפתח: קרחונים, מורנות
1. מורנה צידית - רצועות ארוכות של ערמות חצץ, הנוצרות משני צידיו של הקרחון כאשר הוא מנתק חלקים מגדות העמק. שברי הסלעים הנופלים מקירות העמק ממשיכים את דרכם על פני הקרחון.
2. מורנה בסיסית - מורנה הנוצרת על ידי בסיס הקרחון המסיע חומרי בלית בקרקעית העמק.
3. מורנה קצווית - חזית הקרחון דוחפת את שברי הסלעים שבקרקעית העמק ויוצרת גבעות של חצץ. כאשר הקרחון מפשיר ונסוג, הגבעות האלה נותרות בשטח ואפשר לראות באמצעותן עד היכן הגיע הקרחון בעבר.
4. מורנה תיכונה - כאשר שני עמקי קרחון מתאחדים לעמק אחד, מתאחדות שתי המורנות הצידיות שלהן ויוצרות רצועה של שברי סלעים הממשיכה את דרכה במרכז הקרחון. /למידע מלא...