חרם הכנעני : הלכה ומעשה

מילות המפתח: התנחלות שבטי ישראל, משפט המקרא, תנ"ך. יהושע, חוק החרם
החרם הכנעני, כלומר השמדת יושבי כנען, כפי שקובע חוק החרם בספר דברים (דברים כ) לא נהג למעשה באופן כללי ומחייב. היו מקרים של חרם אבל לא היתה מדיניות של השמדה. האידיאולוגיה של החרם נוצרה כנראה בתקופה שהאוכלוסייה הכנענית כבר נטמעה בישראל. להתפתחות האידיאולוגיה של חרם הכנעני היו יכולות לתרום הסיבות הבאות: מצד אחד הסבר להיעלמם של הכנענים, ומצד שני יחס של בוז ודחייה אל השכנים הכנענים שמחוץ לתחום ישראל ואמונתם.  /למידע מלא...

לתולדותיהן של ערי המקלט במשפט המקראי : ז

מילות המפתח: משפט המקרא, עיר מקלט
חלק זה של המאמר מנתח את סוגיית ערי המקלט ביהושע כ' ומסכם את השלבים בהתפתחות חוק ערי המקלט במשפט המקראי. /למידע מלא...

לתולדותיהן של ערי המקלט במשפט המקראי : ו

מילות המפתח: משפט המקרא, עיר מקלט
ההליך המשפטי הקשור בערי המקלט ובדין רוצח בשוגג ובמזיד שונה בספר כהנים ובספר דברים. גם בעניין זה ניכר כי החוק בספר כהנים מאוחר והוא משכלל את החוק בספר דברים. /למידע מלא...

לתולדותיהן של ערי המקלט במשפט המקראי : ה

מילות המפתח: משפט המקרא, עיר מקלט
חלק זה של המאמר דן ביחס שבין חוק ערי המקלט בספר דברים לחוק שבספר כהנים. שני החוקים נוצרו לאחר רפורמת ייחוד הפולחן של יאשיהו אך החוק של ספר דברים קדום יותר. /למידע מלא...

לתולדותיהן של ערי המקלט במשפט המקראי : ד

מילות המפתח: משפט המקרא, עיר מקלט
חלק זה של המאמר דן בעניין נוסף לגבי ערי המקלט הקשור בייחוד הפולחן- ערי המקלט אינן קודש אלא חולין כפי שעולה מלשון החוק, משום שרק ירושלים היא עיר קודש. /למידע מלא...

לתולדותיהן של ערי המקלט במשפט המקראי : ג

מילות המפתח: משפט המקרא, עיר מקלט
חלק זה של המאמר קושר את חוק ערי המקלט בדברים יט אל חוק ייחוד הפולחן. ייחוד הפולחן בירושלים וביטול הלגיטימיות של המקדשים האחרים גרם לצורך בערי מקלט שיחליפו את המקדשים המגינים על הנמלטים מגאולת הדם. /למידע מלא...

לתולדותיהן של ערי המקלט במשפט המקראי : ב

מילות המפתח: משפט המקרא, עיר מקלט
חלק זה של המאמר דן בחוק ערי המקלט בדברים יט ועל ידי ניתוח סגנוני ותוכני מזהה לאיזה רובד של ספר דברים שייך החוק. /למידע מלא...

לתולדותיהן של ערי המקלט במשפט המקראי : א

מילות המפתח: משפט המקרא, עיר מקלט
חוק ערי המקלט הוא חוק שבא להסדיר את פעולתם של שני גורמים, שקדמו לארגון המדיני, אך המשיכו להתקיים בתוכו והגבילו את פעולתו: המקדש והמשפחה. בקרב החוקרים קימות מספר הצעות לשאלת הדרך שבה התפתח החוק. /למידע מלא...