כח המגן טרום צה"ל : עד הקמת המדינה (נוב' 1947 – מאי 1948)

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, צה"ל
במאי 1948 הפכה ה"הגנה" לצה"ל ושני ארגוני המחתרת: האצ"ל והלח"י, הסכימו להתפרק והצטרפו לצה"ל. על התהליכים שהובילו להקמת צה"ל ומדיניותו של דוד בן גוריון. /למידע מלא...

בן גוריון וקביעת ירושלים כבירת ישראל: שאלה מורכבת ואישיות רבת פנים

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, חלוקת ארץ-ישראל (תכניות), עיר בירה, ירושלים (יישוב עירוני)
סקירת עמדתו של בן גוריון בעניין ירושלים מראשית שנות ה-20 ועד 1937 מלמדת כי היא השתנתה על פי הערכתו את הסיכויים להשגת היעד: כאשר ירושלים עברית כחלק ממדינה יהודית, נראה בעיניו בהישג יד, הוא תבע זאת בלהט אך כאשר תביעה זו לא הייתה ריאלית הוא וויתר עליה.   /למידע מלא...

בן גוריון וקביעת ירושלים כבירת ישראל: תש"ח- מהשלמה עם בנאום להכללה בפועל

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, ירושלים (יישוב עירוני), ועדת אונסקו"פ, עיר בירה
ב- 1947 סברו כל מנהיגי היישוב והתנועה הציונית שירושלים היא המחיר שיש לשלמו, לפחות לפי שעה, עבור הקמת מדינה יהודית בחלקים אחרים של ארץ ישראל. בן גוריון ראה בהגנה על ביטחון יהודי ירושלים ועל שמירת הרוב היהודי בה יעד עיקרי. /למידע מלא...

בן גוריון ושרת: צמיחתן של שתי אסכולות מדיניות בממשלת ישראל

מילות המפתח: שרת, משה, בן-גוריון, דוד, פעולות תגמול, מדיניות חוץ
בשנות ה- 50 המוקדמות היו בממשלת ישראל שתי אסכולות חשיבה - אקטיביסטית שאותה ייצג בן גוריון ומתונה שאותה ייצג משה שרת. הפער בין האסכולות האלה בלט הן בשאלת התגובה להסתננות הערבים למדינת ישראל והן במידת הפתיחות לחשיבה המערבית.  עם עלייתו של שרת לראשות הממשלה בסתיו 1953 הוא אישר כמה פעולות תגמול אך התנגד לגמול אוטומטי. /למידע מלא...

דוד בן-גוריון: "ראוי יום הכרזת החינוך הממלכתי להיחקק אף הוא בתולדותינו" : חזון החינוך הממלכתי של דוד בן-גוריון

מילות המפתח: ישראל, בן-גוריון, דוד, חינוך ממלכתי
דוד (גרין) בן-גוריון (1886 - 1973), הידוע גם בכינויו "הזקן", היה ראש הממשלה הראשון ושר הביטחון של מדינת ישראל, ונחשב לאדריכלה של המדינה. במהלך שנותיו בראשות הממשלה עיצב בן-גוריון את דמותה של המדינה הצעירה.  במסה המקיפה "נצח ישראל"  שרטט בן-גוריון גם את דיוקנה הרעיוני של מערכת החינוך הממלכתית שזה עתה קמה. קביעתו כי "ראוי יום הכרזת החינוך הממלכתי [...] להיחקק אף הוא בתולדותינו" נבעה מן הייעוד המרכזי (והלאומי) שהציב למערכת החינוך: לעצב "במידה רבה, ואולי מכרעת" את "קלסתר פניו הרוחניים של הנוער ועל-ידי כך – של העם".  /למידע מלא...

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, אברהם (אבינו)
המאמר דן בויכוח בין קויפמן, חוקר המקרא  לבן גוריון. לפי קויפמן עם ישראל התגבש לעם רק בימי שעבוד מצרים ויציאת מצרים. על פי דוד בן גוריון- עם ישראל התגבש  לפני כן, עוד בימי אברהם העברי, כלומר, בארץ המובטחת.  /למידע מלא...

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, אברהם (אבינו)
סיפור חי אברהם הוא דוגמא לעקרון: "מעשה אבות סימן לבנים". המאורעות בחיי אברהם כ"תמצית מרומזת של כל ההיסטוריה היהודית": האמונה באל יחיד בורא העולם, ההתנחלות בארץ המובטחת והשיבה אליה, הגלות וסבלותיה, העקידה "של אלפים ורבבות ומיליונים יהודים" במהלך תקופת הגלות. בנוסף, אירועי חייו של אברהם משתקפים גם בימי מדינת ישראל המודרנית, דוגמת חלוקת הארץ ועקדת הבנים.  /למידע מלא...

מילות המפתח: גאולה (מושג דתי), בן-גוריון, דוד, תנ"ך. נביאים אחרונים
מכתביו של בן-גוריון עולה כי ראה את מקומו של התנ"ך בתקומתו של העם ההודי, לא רק כנותן תוקף לחזרת ישראל לארצו, אלא גם כמציב חזון של צדק חברתי, אחוה אנושית ושלום אוניברסלי . ייעודו של עם ישראל על פי המקרא הוא לפעול למימוש ולהגשמת חזון זה. /למידע מלא...