עדויות היסטוריות בשירת דבורה : דגם אחר של הנהגה

מילות המפתח: שבטי ישראל, תקופת השופטים, שירת דבורה, מנהיגות במקרא
שירת דבורה (שופטים ה') מתארת את התקופה שקדמה למלוכה. המאמר דן במנהיגות של שבטי ישראל כפי שמצטיירת משירת דבורה. /למידע מלא...

העדויות היסטוריות בשירת דבורה : מעמדם של השבטים

מילות המפתח: שבטי ישראל, תקופת השופטים, שירת דבורה
המאמר דן בשאלה האם ניתן ללמוד על מעמדם של השבטים ועל מערכות היחסים בינהם משירת דבורה. במאמר מובאות דעות שונות של חוקרים אך לדעת כותב המאמר לא ניתן ללמוד על סוגיה זו משירת דבורה. /למידע מלא...

עדויות היסטוריות בשירת דבורה : אין בשירה גינוני פולחן

מילות המפתח: תקופת השופטים, שירת דבורה
המאמר מצביע על כך שבשירת דבורה אין איזכור למקדש או למעשה פולחני שקשור במלחמה. עדויות אלו מחזקות את ההשערה שלא היה מקדש וכהנים בתפקיד פולחני בימי דבורה. /למידע מלא...

עדויות היסטוריות בשירת דבורה : ההיתה עבודת אלילים בימי דבורה?

מילות המפתח: תקופת השופטים, שירת דבורה
חלק זה של המאמר דן בשופטים ה' פסוק ח'. היו שניסו לראות בפסוק קשה זה עדות על עבודת אלילים שהייתה קימת בתקופת דבורה או בתקופה שקדמה לה. מחבר המאמר דוחה גישה זו. /למידע מלא...

דבורה וברק : האויב

מילות המפתח: תקופת השופטים, דבורה (הנביאה)
בתקופתה של השופטת דבורה, האויב הנזכר הוא הכנענים היושבים בצפונה של הארץ באיזורים שישראל לא הצליחו לכבוש (הארץ הנשארת). לכנענים, כפי שעולה מהעדויות המקראיות, היה צבא מאורגן וברשותם היה רכב ברזל. /למידע מלא...

פולמוס סמוי בסיפור כיבוש דן (שופטים יז-יח)

מילות המפתח: תקופת השופטים, בית אל, דן (שבט)
ישנם סיפורים מקראיים בהם ניתן לחשוף רובד סמוי של פולמוס. באמצעות קריאה צמודה מראה המאמר כי בשופטים י"ז- י"ח יש ביקורת הגלויה כנגד המקדש שנבנה בדן, שהיא למעשה ביקורת סמויה כנגד המקדש בבית אל. דרך ניתוח הסיפור, מוגדרים כללים עקרוניים לחשיפת הרובד הסמוי בסיפורים מקראיים. /למידע מלא...

ימי הביניים

מילות המפתח: ימי הביניים
על ימי הביניים, תקופה היסטורית שנמשכה מן המאה ה-5 ועד המאה ה-15. /למידע מלא...

התאוששות היישוב היהודי בדור יבנה : ג. ההנהגה הלאומית לאחר החורבן

מילות המפתח: תקופת המשנה והתלמוד, חורבן בית שני, יוחנן בן זכאי
שיקום חיי האומה היהודית לאחר החורבן קשור בשמו של רבן יוחנן בן זכאי. רבן יוחנן בן זכאי היה מגדולי חכמי הפרושים בירושלים לפני החורבן ועזב את העיר בזמן המצור. ביבנה, ששימשה מקום ריכוז ליהודים שנכנעו לרומאים, הוא החל להסדיר את הבעיות שהתעוררו בעקבות החורבן. בתקנותיו הוא יצר זיקה למקדש ובמקביל אפשרות לקיום מצוות כמו ברכת כהנים וקידוש החדש גם ללא מקדש. /למידע מלא...