מצבה (אסטלה) ניאו-חיתית המתארת אדם סוגד לפני אל

מילות המפתח: פולחנים עתיקים, אשור, אסטלות, חתים (עם קדום)
מצבה זו, שנמצאה בצפון סוריה, עשויה מאבן בזלת ועליה חקוקה תמונה המתארת אדם הסוגד לפני אל הניצב על שור. האל מתואר כגבר מזוקן לבוש שמלה וחגור בחרב. על ראשו כתר קרניים שעליו גלגל החמה. ידו הימנית מורמת וידו השמאלית אוחזת טבעת וכנראה גם מטה. השור, סמל מובהק של עוצמה ופריון בתרבויות המזרח הקדום, משמש כמלווה של האל וכ"כלי התחבורה" שלו. השור מילא תפקיד מרכזי בפולחן הכנעני וזכור כמובן מקומם המרכזי של העגלים במקדשים שהקים ירבעם בן נבט בדן ובבית אל (מלכים א' יב, כח-כט). הגבר, שדמותו קטנה משמעותית ביחס לאל, לבוש שמלה ארוכה ועומד על גבי משטח כאשר ידו הימנית מורמת במחות סגידה כלפי האל. המצבה חקוקה בסגנון האמנותי הניאו-חיתי, האופייני לאזור צפון סוריה במאה התשיעית והמאה השמינית לפני הספירה, אך ניכרת בה גם השפעת הסגנון האשורי, במיוחד בתיאור דמות האל. /למידע מלא...

מצבת סרגון

מילות המפתח: מזרח קדום, אשור, סרגון השני, היסטוריה צבאית של העת העתיקה
שבר מצבה (אסטלה) הנושאת כתובת של סרגון השני מלך אשור, שהוצבה כנראה באזור סוריה במהלך מסעו של מלך זה למערב בשנת 720 לפנה"ס. סרגון יצא למערב כדי לדכא את המרד שפרץ באזור בהנהגתו של מלך חמת. במרד זה נטלו חלק גם מלך ישראל הושע בן אלה, וכתוצאה מדיכויו ממלכת ישראל הוגלתה (מלכים ב, י"ז 1-7). הכתובת על המצבה כתובה בלשון האכדית בכתב היתדות, ומנציחה את הצלחותיו הצבאיות של סרגון. וזו לשון הכתובת: "אספתי מהם מאתיים מרכבות, שש מאות פרשים, [נושאי] רמחים ומגינים, והוספתי אותם לחיל המלכותי שלי. חננתי וריחמתי על שש מאות אשורים בעלי חטא ויישבתי אותם בחמת. הטלתי עליהם מסים, מנחות ועבודת כפייה, כפי שהטילו אבותיי המלכותיים על ארחלני [מלך] חמת. על השליטים לתת דעתם למעשיו הטובים של [האל] אשור וללמד את הדורות הבאים לירוא אותו...". /למידע מלא...

תבליט סנחריב

מילות המפתח: מזרח קדום, אשור, סנחריב (מלך אשור)
שבר תבליט אשר עיטר את אחד החדרים בארמונו של סנחריב מלך אשור בבירתו נינוה, ובו מתוארת הגליית משפחה כשדית מביתה שבדרום בבל. בתבליט תיאור של מטע תמרים, ונחל שופע דגים. במרכז השבר ניתן לראות את גזע הדקל, מתואר משולשים-משולשים. אישה וילד רוכבים על סוס שנער מובילו. לפניהם אישה הנושאת שק גדול על גבה.
השבר היה חלק מתבליט גדול שתיאר את הגליית הכשדים בשנת 703 לפנה"ס אחרי דיכוי המרד בהנהגת מרודך-בלאדן (מלכים ב, כ 12). בתבליט השלם נראה סנחריב מימין כשהוא סוקר את השלל והשבויים. לאחר שהשקיט (באופן זמני) את בבל, פנה סנחריב בשנת 701 לפנה"ס לדכא את המרד במערב, בו נטל חלק חזקיהו מלך יהודה (מלכים ב, י"ח 14 ואילך). /למידע מלא...

האימפריה האשורית

מילות המפתח: אשור, מסופוטמיה
מפת האמפריה האשורית ברבע השני של האלף הראשון לפנה"ס – בערך 750-600 לפנה"ס (בימי המלכים תגלת-פלאסר השלישי, שלמנאסר החמישי, סרגון השני, סנחריב, אסרחדון, אשורבניפאל). 
 /למידע מלא...

דברי הימים למלכי יהודה וישראל

מילות המפתח: תנ"ך. מלכים
הספרים "דברי הימים למלכי יהודה" ו"דברי הימים למלכי ישראל" נזכרים פעמים רבות בספר מלכים כספרים ידועים, שבהם כתובים קורותיהם ומעשיהם של מלכי יהודה וישראל. ספרים אלה משמשים בסיס לתיאור שבספר מלכים, או הרחבה שלו.  /למידע מלא...

מסע סנחריב

מילות המפתח: מזרח קדום, אשור, סנחריב (מלך אשור)
בשנת 701 לפני הספירה יצא סנחריב מלך אשור למסע צבאי גדול לפלשת וליהודה, לדכא את המרד הרחב שנרקם נגד האימפריה האשורית על ידי ממלכות באנטוליה, צידון, פלשת ויהודה. על מסע זה יש ידיעות רבות ממקורות שונים.  /למידע מלא...

ישי בית הלחמי

מילות המפתח: אישים ודמויות במקרא, ישי בית הלחמי
ישי בית הלחמי, הוא אביו של דוד המלך.  /למידע מלא...

שלמנאסר החמישי

מילות המפתח: אישים ודמויות במקרא, שלמנאסר החמישי (מלך אשור)
מלך אשור. מלך בשנים 727-722 לפני הספירה, בימי חזקיה מלך יהודה והושע בן אלה מלך ישראל. יהודה וישראל היו משועבדות לו.  /למידע מלא...