מבוא לספר מלכים : זמן החיבור ודמות המחבר

מילות המפתח: תנ"ך. מלכים
דף המידע סוקר בקצרה את ההשערות השונות בשאלת הזמן בו חובר ספר מלכים וזהות מחברו. ההשערה הסבירה בעיניו היא שהספר חובר בתקופת גלות יהודה לפני תקופת שיבת ציון. הדבר תואם הן את המסגרת הכרונולוגית (הארוע האחרון הנזכר בספר הוא משנת 562/1 לפנה"ס) והן את מגמת הספר- תיאור קורות עם ישראל באופן שיסביר את החורבן. /למידע מלא...

מבוא לספר מלכים : אמצעים ספרותיים

מילות המפתח: תנ"ך כספרות, תנ"ך. מלכים
דף המידע סוקר ומדגים את האמצעים האומנותיים והספרותיים שנעשה בהם שימוש בספר מלכים. /למידע מלא...

מבוא לספר מלכים : סקירה היסטורית של התקופה

מילות המפתח: תקופת בית ראשון, תנ"ך. מלכים
ספר מלכים מתאר את קורות עם ישראל מסוף מלכות דוד ועד חורבן ירושלים וגלות יהודה. דף המידע סוקר תקופה זו ודן בפילוג הממלכה והשלכותיו, מערכת היחסים בין יהודה וישראל, ההתמודדות עם המעצמות האזוריות השונות ועוד. /למידע מלא...

מבוא לספר מלכים : הכרונולוגיה של מלכי ישראל ויהודה

מילות המפתח: תקופת בית ראשון, תנ"ך. מלכים
בדיקת הנתונים הכרונולוגיים בספר מלכים מגלה אי התאמות רבות. דף המידע מציג את אי ההתאמות המרכזיות  וסוקר את הגישות השונות במחקר בהתמודדות עם סוגיה זו. /למידע מלא...

מבוא לספר מלכים : לוח כרונולוגי של מלכי ישראל ויהודה מפילוג הממלכה עד חורבן ירושלים

מילות המפתח: תקופת בית ראשון, תנ"ך. מלכים
שני לוחות כרונולוגיים של מלכי יהודה וישראל מפילוג הממלכה ועד החורבן. לוח אחד מציג את שיטתו של ד"ר גרשון גליל המתאמת בין הנתונים המקראיים הסותרים. הלוח השני מציג את המלכים המקבילים במצרים ובאשור/בבל. /למידע מלא...

ארץ ישראל ושכנותיה : אשור

מילות המפתח: אשור
דף מידע המתאר את המפגש בין האמפריה האשורית לבין ממלכות יהודה וישראל: מקרב קרקר בימי אחאב ועד מסע סנחריב בימי חזקיה. /למידע מלא...

מפת האימפריה האשורית

מילות המפתח: אשור, מסופוטמיה
מפת האימפריה האשורית ברבע השני של האלף הראשון לפנה"ס  750-600 בערך (בימי המלכים תגלת-פלאסר השלישי, שלמנאסר החמישי, סרגון השני, סנחריב, אסרחדון, אשורבניפאל). האימפריה האשורית הגיעה חרבה עם עליית הבבלים, וחורבן הבירה נינוה, בשנת 612 לפנה"ס.  /למידע מלא...

שבר מצבה (אסטלה) נושאת כתובת של סרגון ב' מלך אשור

מילות המפתח: אשור, אסטלות, אשור (גלות), סרגון השני
הכתובת על המצבה כתובה בלשון האכדית בכתב היתדות. בכתובת נזכרים אירועים שהתרחשו במהלך מסעו של סרגון ב', מלך אשור, למערב האימפריה בשנת 720 לפני הספירה, לשם דיכוי מרד כללי שפרץ באזור. בראש המרד עמדה ממלכת חמת, שבצפון סוריה, ונטלו בו חלק ממלכות נוספות בסוריה - ארץ ישראל, כולל ממלכת ישראל בה מלך הושע. המרד דוכא במהירות יחסית וכפועל יוצא מכך אף חוסלה ממלכת ישראל ותושביה הוגלו מזרחה (השווה מלכים ב' יז, א-ו). הכתובת מזכירה בין השאר את הגלייתם של לוחמים מצבא חמת וצירופם לשורות הצבא האשורי, וכן את הגלייתם של בני אשור שמרדו בסרגון והוגלו כעונש לחמת. נראה כי המצבה הוצבה באזור סוריה - ארץ ישראל לאחר מסעו של סרגון ב', להנצחת נצחונו בקרב. /למידע מלא...