פרק ראשון : אמצעים סגנוניים - הוראת המילה

מילות המפתח: תנ"ך כספרות
המאמר עוסק בקושי של הקורא בימינו, להבין את שפת המקרא. המחבר מביא מספר רב של דוגמאות המבארות כיצד השימוש בעברית מודרנית יוצרת לעיתים הבנה מוטעית של הטקסט המקראי. בהקשר זה המחבר מסביר כיצד הדברים באים לידי ביטוי בשימוש במטונימיה, מטפורה, דימוי ואירוניה.  /למידע מלא...

פרק ראשון : אמצעים סגנוניים - חזרה של מילה

מילות המפתח: תנ"ך כספרות
חלק זה של המאמר עוסק בתופעה ספרותית של חזרה על מילה או שורש. סוקר סוגי חזרות בכל המקרא, ומביא מספר רב של דוגמאות תוך כדי ביאורן. /למידע מלא...

פרק ראשון : אמצעים סגנוניים - סדר המילים

מילות המפתח: תנ"ך כספרות
חלק זה של המאמר עוסק במשמעות של סדר המילים בריכוז פעלים או שמות ובשינוי בסדר המקובל. /למידע מלא...

פרק ראשון: הסגנון של יחידות סיפוריות - סיפור אדניהו (מל"א א)

מילות המפתח: שלמה (המלך), תנ"ך כספרות
הפרק מנתח את סיפור המלכת שלמה בספר מלכים א' פרק א' לפי התבוננות בתופעה סגנונית אחת, מרכזית לסיפור אשר מטביעה עליו את חותמה. המחבר מראה כיצד הישיבה על כסא המלוכה בגלגוליה השונים מבטאת עניינים עיקריים במהלך הסיפור. /למידע מלא...

פרק ראשון : הסגנון של יחידות סיפוריות - נאום חושי (שמ"ב יז 13-7)

מילות המפתח: תנ"ך כספרות, אבשלום (בן דוד)
המחבר מנתח את נאומו של חושי (שמו"ב ב' י"ז 7-13), באופן שיטתי אשר דן במכלול התופעות הסגנוניות המצויות בסיפור. המחבר מראה כיצד עצתו של אחיתופל שהיתה טובה יותר מבחינה עניינית, סוכלה, ואילו עצת חושי אשר הוגשה בדרך טובה יותר מבחינה פסיכולוגית ורטורית, זכתה בהתמודדות. /למידע מלא...

פרק שני : המספר

מילות המפתח: תנ"ך כספרות, המספר
המבוא מסביר מהו תפקיד המספר ומה מיקומו בהתרחשות העלילה. הכותב טוען שניתן לאפיין חמישה טיפוסי מספרים עיקריים. אפיון המספר נמדד על פי הנקודה ממנה משקיף המספר על ההתרחשות והדמויות בסיפור. /למידע מלא...

פרק שני : המספר - ידיעת המספר

מילות המפתח: תנ"ך כספרות, המספר
המחבר מתאר את ידיעותיו של המספר המקראי. לדבריו ברוב סיפורי המקרא המספר הנוכח הוא מספר כל יודע אשר מסוגל לראות פעולות הנעשות בסתר ואשר מכיר את הדמויות לעומקן. המספר הכל יודע בקיא בתחומי הדעת, הרגש והרצון של דמויותיו. /למידע מלא...

פרק שני : התגלות המספר - המספר הגלוי

מילות המפתח: תנ"ך כספרות
במדע הספרות מקובלת ההבחנה בין ידיעת-כל של מספר, אשר נוהג לשלב בסיפור את הערותיו על הדמויות ועל המאורעות, לבין ידיעת-כל של מספר, אשר נותן לסיפור לדבר בעד עצמו. ככלל המספר המקראי אינו נוהג להזכיר את עצמו, אולם בכל זאת קיים המישור של המספר לצד המישור של המסופר, כפי שיראו הדוגמאות הרבות בפרק.   /למידע מלא...