החכמים והחברה הישראלית : היענות החכמים לצורכי הקהילה

מילות המפתח: יהדות וחברה, חז"ל
בתחומים שונים ובהזדמנויות רבות נהגו החכמים להיענות לצורכי העם ולבקשותיו, אולם מידת ההיענות שהחכמים היו חייבים בה היתה שרויה במחלוקת.   /למידע מלא...

החכמים והחברה הישראלית : תדמיתם של החכמים

מילות המפתח: יהדות וחברה, חז"ל
כיצד נראו החכמים בעיני החברה בכללותה? מספרות חז"ל מתקבלת תמונה רחבה של גישות ויחסים שונים שניתן לסכמם בשלוש קטגוריות: החכם כדמות מכובדת, החכם כסמכות דתית והחכם כאיש קדוש.   /למידע מלא...

החכמים והחברה הישראלית : החכמים ועמי הארץ

מילות המפתח: יהדות וחברה, חז"ל
בתחילת המאה השלישית שררה עוינות ההדית בין החכמים ובין "עמי הארץ", שככל הנראה היו לחלק ניכר של החברה הישראלית באותה תקופה. בטקסט נטען כי עמי-הארץ לא היו מנוכרים לגמרי למסורת היהודית, אלא רק שדרכיהם והתנהגותם הכעיסו את החכמים. עוד עולה כי לקראת אמצע המאה השלישית התאזן במידה רבה היחס לעם-הארץ, ואף חל בו שיפור.  /למידע מלא...

החכמים והחברה הישראלית : תחומי חיכוך בין החכמים לעם

מילות המפתח: יהדות וחברה, חז"ל
גם אם חלו שינויים לטובה ביחס החכמים לעם-הארץ, נקודות החיכוך בין החכמים לחברה הישראלית בכללותה לא פסקו. מוקדי החיכוך העיקריים עם האוכלוסייה היהודית היו סביב לימוד התורה וקיום המצוות. יש להניח גם שחלק מאיבתו של העם כלפי החכמים נבע מן הזכויות המיוחדות שהוענקו להם או שדרשו לעצמם. ממורכבות היחסים הזו ניתן להסיק כי הנורמות של חכמי התלמוד לא היו זהות לאלה של רובה של החברה הישראלית.   /למידע מלא...

החכמים והחברה הישראלית : הערכת מקומם של החכמים בחברה הישראלית

מילות המפתח: יהדות וחברה, חז"ל
מעמדם של החכמים למול הקהילה היה תופעה מורכבת: לעתים היה מעמדם משמעותי ומקיף, ולעתים היה מוגבל ושולי. ניתן לומר כי ככלל החכמים כקבוצה זכו להכרה כאישים רוחניים בחברה הישראלית, אך לא היה להם מעמד פוליטי רשמי.   /למידע מלא...

"אלו ואלו דברי אלהים חיים" א'

מילות המפתח: יהדות וחברה
מניתוח מקורות שונים, מחבר המאמר טוען כי יש להתריע כנגד שימוש בלתי מבוקר הנעשה ב'אלו ואלו דברי אלהים חיים'. יש לצמצם את הכלל הזה למה שהוא באמת: הכרה בזכותו של בן קבוצה אחר, הלומד מתוך כוונה טובה ולשם שמים, לטעון כי הלימוד הביאו למסקנה אחרת. מסקנתו שלו אינה נכונה פחות משלי, אבל כשנגיע להכרעה כיצד לנהוג – יצטרכו כולם לציית למי שבידו הופקדה ההחלטה המחייבת.  /למידע מלא...

המדינה היהודית : הצדקה עקרונית ודמותה הרצויה

מילות המפתח: לאומיות יהודית, ישראל, זהות ישראלית
במאמר זה מציגה הכותבת את העמדה המצדדת בקיומה של ישראל כמדינת לאום יהודית. היא מבססת את עמדתה על שתי הצדקות: הראשונה מתייחסת להגנה והבטחון שמספקת מדינה יהודית לעם היהודי. והשנייה מבוססת על ההנחה לפיה הזכות להגדרה עצמית הינה זכות יסוד ולכן קיומה של מדינה יהודית אינה שוללת את שיח הזכויות אלא נובעת ממנו. /למידע מלא...

ישראל : תעודת זהות

מילות המפתח: ישראל, אוכלוסייה
נתונים על המדינה בתחומי המיקום, האוכלוסייה, הפיתוח, הכלכלה, טבע וסביבה. /למידע מלא...