שדרות רוטשילד
מילות המפתח: תל-אביב (יישוב עירוני) שדרות רוטשילד הם כמו פארק קטן בלב העיר הסואנת. יש בהם שבילי אופניים, ספסלים, מתקני שעשועים לילדים, קיוסקים, בתי קפה ומסעדות. כל אלה מושכים מבקרים רבים, והאזור הפך לאחד ממוקדי הבילוי בעיר. את השדרה מעטרים עצים ממינים שונים: כשהשדרה הוקמה נטעו בה שקמים, ברושים ודקלי תמר וושינגטוניה. מאוחר יותר נטעו גם עצי צאלון, סיגלון ופיקוסים. /למידע מלא...
קהל יעד: כולם תאריך: 2008 שפה: עברית
יריד המזרח
מילות המפתח: תל-אביב (יישוב עירוני), תערוכות וירידים יריד המזרח שנת 1934. יריד המזרח היה יריד מסחרי בינלאומי שנערך בתל-אביב פעם בשנתיים בשנות העשרים והשלושים של המאה ה-20 (לפני כ-80 שנה). המטרה של היריד הייתה להציג סחורות וחידושים טכנולוגיים ממקומות שונים בעולם. בשנים הראשונות, המוצרים והחידושים הטכנולוגיים שהוצגו ביריד המזרח היו בעיקר מארץ ישראל, ובהמשך הציגו בו גם סחורות ומוצרים ממדינות אחרות. בתמונה ניתן לראות את מתחם היריד, כאשר במרכז התמונה פסל "הפועל העברי" שנבנה על ידי אריה אלחנני.
/למידע מלא...
קהל יעד: כולם שפה: עברית
מגדל שלום מאיר
מילות המפתח: תל-אביב (יישוב עירוני), מגדלים מגדל שלום או בכינויו "כל- בו" שלום, הוקם בשנת 1965 במקום בית הספר התיכון גימנסיה הרצליה. המגדל נמצא ברחוב הרצל בתל אביב וגובהו 142 מטרים ובו 33 קומות. במשך יותר מ-30 שנה הוא היה הבניין הגבוה ביותר בישראל, ואף במזרח התיכון כולו, ונמנה עם חמשת הבניינים הגבוהים באירופה. /למידע מלא...
מגדלי עזריאלי
מילות המפתח: תל-אביב (יישוב עירוני), מגדלים, ארכיטקטורה מגדלי עזריאלי בתל אביב. המגדלים בנויים בסגנון מודרני. לכל אחד מהם בסיס בצורה גיאומטרית בסיסית ופשוטה – משולש, עיגול ומרובע. המבנים עצמם בנויים בקווים ישרים ובכל החזיתות שלהם שורות של חלונות שלכולם תבנית קבועה שחוזרת על עצמה. המגדל העגול והמגדל המשולש נבנו בין השנים 1996–1999, ובנייתו של המגדל המרובע הסתיימה בשנת 2007. בבניין העגול, הגבוה בין השלושה, יש 50 קומות! במגדלים יש בעיקר משרדים. /למידע מלא...
רחוב הרצל
מילות המפתח: תל-אביב (יישוב עירוני), גוטמן, נחום, ציור ישראלי רח' הרצל 41X33 ס"מ, שנות ה- 50, טכניקה מעורבת על נייר. התמונה רחוב הרצל בתל אביב נותנת ביטוי לאווירה המיוחדת ששררה ברחובות העיר. נחום גוטמן היה בן אחת עשרה כאשר החלו לבנות את אחוזת בית שהיותה את הגרעין לעיר העברית הראשונה בארץ ישראל (1909). בציוריו הוא בקש לתאר את תחילתה בטרם הפכה לכרך סואן ותוסס. /למידע מלא...
קהל יעד: כולם שפה: עברית
מפת התיישבות בחבל לכיש 1956
מילות המפתח: התיישבות, אזור לכיש לנוכח הקשיים בקליטת העלייה הוחלט בשנת 1954 לשנות את מדיניות הקליטה. ואכן הוחל בתכנון איזורי ליישוב חבל לכיש. ועל פי תכנון ההתיישבות בחבל לכיש תיכננו אזורי התיישבות אחרים. במחלקה להתיישבות בסוכנות היהודית הוקמה "רשות חבל לכיש", ניתנו לה סמכויות לתכנן את מבנה החבל, את מיקומו של כל יישוב בו ואת הפעילות הכלכלית. יישובי חבל לכיש תוכננו כיחידות אחידות מבחינה עדתית. כלומר, כל מושב אוכלס ביוצאי אותה הארץ או אף אותה החמולה (משפחה מורחבת). לעומת זאת, הגוש ההתיישבותי שסיפק שירותים משותפים לקבוצה של יישובים, היה מעורב, ונמנו עמו יוצאי ארצות שונות וגם ותיקים (בחבל זה נכללו גם יישובים ותיקים). /למידע מלא...