שלום חולבסקי על סירוב היודנראט בגטו מינסק להשתתף באקציה

מילות המפתח: יודנראט, אקציה
על סירוב היודנראט בגטו מינסק להשתתף באקציה ב- 2 במרס 1942. /למידע מלא...

מיומנו של דוד כהנא על האדישות אותה פיתחו תושבי הגטו לאור המראות הקשים

מילות המפתח: גטאות (שואה)
הרב ד"ר כהנא, עבר את תקופת השואה בגטו לבוב ובגטאות נוספים בגליציה המזרחית. בקטע זה הוא מתאר את התמודדותם של תושבי הגטו נוכח המציאות הקשה. /למידע מלא...

מילות המפתח: יודנראט, גטו וארשה
השניות שבתפקידי היודנראט בגטו ורשה כפי שפורסם בעיתון הרשמי היחיד שהותר להפצה בגטו מטעם היודנראט – גזטה ז'ידובסקה. 23 בדצמבר 1940. /למידע מלא...

מילות המפתח: גטאות (שואה), יהודי סלוניקי
עדות על המוסדות והאישים בקהילת סלוניקי ערב השואה, וגורלה של הקהילה עם הכיבוש הגרמני. בעדות מתוארת דמותו של הרב קורץ והתנהלותו מול הגרמנים. /למידע מלא...

הנציגות הארצית של יהודי גרמניה

מילות המפתח: ארגונים יהודיים, יהודי גרמניה
הנציגות הארצית של יהודי גרמניה הייתה ארגון גג שקם ב- 1933 בעקבות עליית הנאצים במטרה להקיף את כול תחומי החיים הפנימיים של יהודי גרמניה ולייצגם כלפי השלטונות. /למידע מלא...

רועים ופארובקים – הכפר, מקום מסתור לילדים

מילות המפתח: פולין, ילדים בשואה, הצלה (שואה)
מדוע רק יהודים מעטים ניצלו בכפרים הפולנים בתקופת משטר הכיבוש הנאצי? בגלל השליטה הרפויה למדי של הגרמנים בכפרים ובגלל המרחב הגאוגרפי שלהם, יכלו להסתתר בהם יותר יהודים משהסתתרו בהם בפועל. בין היהודים שנמלטו לכפרים היו גם ילדים. כמה ילדים יהודים ברחו לכפרים? וכמה מהם ניצלו בהם בזהות שאולה? נוכח נסיבות הבריחה הקשות והקשיים להשתלב בחיי הכפר, נוכח היחס העוין של רוב האוכלוסייה הכפרית כלפי היהודים, נראה שלא רבים. אפשר לשער שלא יותר ממאות. /למידע מלא...

הקואורדינציה הציונית לגאולת ילדים יהודים

מילות המפתח: ניצולי השואה, ארגונים יהודיים
המאמר עוסק בהתארגנות הציבורית של שארית הפליטה בפולין. הקמת "קיבוצי הילדים"  - יציר חדש של התקופה שלאחר השואה, מעין מזיגה בין בית יתומים ובין קן תנועתי. הקמת ארגון הקואורדינציה שפעל למען פדיון ילדים מידיים זרות, ומפעלו של ישעיהו דרוקר.  /למידע מלא...

אכזבת הניצולים במחנות העקורים מהופעתם המאוחרת של הארגונים היהודיים

מילות המפתח: ניצולי השואה, ארגונים יהודיים, מחנות פליטים
הסיבה להופעתם המאוחרת של הארגונים היהודיים במחנות העקורים נעוצה בעובדה שכוחות בעלות-הברית סירבו להתיר לארגונים אזרחיים לפעול באזורי שליטתם, לפחות בשלושה או בארבעה החודשים הראשונים שלאחר השחרור. /למידע מלא...