הים התיכון וחופיו

מילות המפתח: זיהום ים וחוף, הים התיכון
נתונים מספריים על ישראל והים התיכון ועל הפגיעה של האדם בחוף ובים. /למידע מלא...

ים של אשפה

מילות המפתח: זיהום ים וחוף, הים התיכון, פסולת מוצקה
הזיהום בים התיכון הוכר כבעיה חמורה כבר לפני זמן רב, אבל המצב לא השתפר מאז. אשפה מכל הסוגים והלאומים מושלכת עד היום למימיו, וגורמת נזקים בלתי-הפיכים לשוכניו. /למידע מלא...

בן גוריון וקביעת ירושלים כבירת ישראל: שאלה מורכבת ואישיות רבת פנים

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, חלוקת ארץ-ישראל (תכניות), עיר בירה, ירושלים (יישוב עירוני)
סקירת עמדתו של בן גוריון בעניין ירושלים מראשית שנות ה-20 ועד 1937 מלמדת כי היא השתנתה על פי הערכתו את הסיכויים להשגת היעד: כאשר ירושלים עברית כחלק ממדינה יהודית, נראה בעיניו בהישג יד, הוא תבע זאת בלהט אך כאשר תביעה זו לא הייתה ריאלית הוא וויתר עליה.   /למידע מלא...

בן גוריון וקביעת ירושלים כבירת ישראל: תש"ח- מהשלמה עם בנאום להכללה בפועל

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, ירושלים (יישוב עירוני), ועדת אונסקו"פ, עיר בירה
ב- 1947 סברו כל מנהיגי היישוב והתנועה הציונית שירושלים היא המחיר שיש לשלמו, לפחות לפי שעה, עבור הקמת מדינה יהודית בחלקים אחרים של ארץ ישראל. בן גוריון ראה בהגנה על ביטחון יהודי ירושלים ועל שמירת הרוב היהודי בה יעד עיקרי. /למידע מלא...

מה שמעבר לחוזה

מילות המפתח: מסחר, עין הרע, תלמוד בבלי. בבא בתרא
המאמר עוסק במושג "עין הרע", ומתמקד בהקשר של סוגיות התלמוד הבבלי במסכת בבא בתרא, הדנות ב"עין יפה" מול "עין רעה" בתחום המסחר. /למידע מלא...

צדק במסחר ושאלת המוסר

מילות המפתח: מסחר, צדק, מוסר היהדות, תלמוד בבלי. בבא בתרא
המאמר דן בסוגיית הצדק במסחר שבפרק 'המוכר את הספינה' במסכת בבא בתרא, בהקשר של מניעת מרמה במידות ובמשקלות. המאמר משווה בין יחס המקרא והמדרש למרמה במשקלות לבין יחס הסוגיה ההלכתית, ועומד על היסודות המוסריים של המקורות השונים. /למידע מלא...

מילות המפתח: תלמוד בבלי, הלכה, מסחר, משפט עברי
המאמר עוסק בעקרונות היסוד שמציג המשפט העברי ביחס לחובה לסחור במחיר הוגן. ברקע המאמר דיון שנידון בפני בית המשפט ובו עמד לדיון חוזה שדכנות שנקבעו בו לשדכן דמי שדכנות מופרזים. המאמר דן בנושא מנקודת המבט של המשפט העברי.  /למידע מלא...

בן גוריון ושרת: צמיחתן של שתי אסכולות מדיניות בממשלת ישראל

מילות המפתח: שרת, משה, בן-גוריון, דוד, פעולות תגמול, מדיניות חוץ
בשנות ה- 50 המוקדמות היו בממשלת ישראל שתי אסכולות חשיבה - אקטיביסטית שאותה ייצג בן גוריון ומתונה שאותה ייצג משה שרת. הפער בין האסכולות האלה בלט הן בשאלת התגובה להסתננות הערבים למדינת ישראל והן במידת הפתיחות לחשיבה המערבית.  עם עלייתו של שרת לראשות הממשלה בסתיו 1953 הוא אישר כמה פעולות תגמול אך התנגד לגמול אוטומטי. /למידע מלא...