"על נהרות בבל" : ניתוח ספרותי של תהילים קלז

מילות המפתח: גלות בבל, תנ"ך. תהלים
פרשנות רציפה וניתוח ספרותי מדוקדק של מזמור קל"ז. המאמר מראה כיצד האמצעים הספרותיים השונים בונים מזמור המוקדש כולו לתיאור רגשות. למזמור שלושה חלקים ובכל אחד מהם עומד רגש אחר במרכז. החלק הראשון מתאר עצב, החלק השני נאמנות, והשלישי שנאה ושאיפת נקם.  /למידע מלא...

על גישת חז"ל לסתירות במקרא

מילות המפתח: חז"ל, מדרש (פרשנות המקרא)
המאמר בוחן את ההתייחסות של חז"ל לסתירות במקרא. עיקר טענתו של הכותב היא כי, בניגוד לעמדתם של חוקרים אחדים, בספרות חז"ל לא מצינו שיטה הרואה עצמה מחויבת רק לכתובי הרוב, ומותירה את מיעוט הכתובים בלא התייחסות פרשנית. /למידע מלא...

בן גוריון וקביעת ירושלים כבירת ישראל: שאלה מורכבת ואישיות רבת פנים

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, חלוקת ארץ-ישראל (תכניות), עיר בירה, ירושלים (יישוב עירוני)
סקירת עמדתו של בן גוריון בעניין ירושלים מראשית שנות ה-20 ועד 1937 מלמדת כי היא השתנתה על פי הערכתו את הסיכויים להשגת היעד: כאשר ירושלים עברית כחלק ממדינה יהודית, נראה בעיניו בהישג יד, הוא תבע זאת בלהט אך כאשר תביעה זו לא הייתה ריאלית הוא וויתר עליה.   /למידע מלא...

בן גוריון וקביעת ירושלים כבירת ישראל: תש"ח- מהשלמה עם בנאום להכללה בפועל

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, ירושלים (יישוב עירוני), ועדת אונסקו"פ, עיר בירה
ב- 1947 סברו כל מנהיגי היישוב והתנועה הציונית שירושלים היא המחיר שיש לשלמו, לפחות לפי שעה, עבור הקמת מדינה יהודית בחלקים אחרים של ארץ ישראל. בן גוריון ראה בהגנה על ביטחון יהודי ירושלים ועל שמירת הרוב היהודי בה יעד עיקרי. /למידע מלא...

קריאות מדרשיות - מהו הצליל שליווה את בריאת העולם?

מילות המפתח: בריאת העולם, מדרש (פרשנות המקרא)
המאמר מציג שתי עמדות שונות במדרש ביחס לרעיון המדרשי כי העולם נברא באות 'הא'. לפי עמדה אחת 'הא' זו מבטאת צעקה, לפי עמדה שנייה 'הא' זו מבטאת דווקא בריאה נינוחה. המאמר מציג את ההיבט הרעיוני והפרשני שבבסיס הדרשות.  /למידע מלא...

בן גוריון ושרת: צמיחתן של שתי אסכולות מדיניות בממשלת ישראל

מילות המפתח: שרת, משה, בן-גוריון, דוד, פעולות תגמול, מדיניות חוץ
בשנות ה- 50 המוקדמות היו בממשלת ישראל שתי אסכולות חשיבה - אקטיביסטית שאותה ייצג בן גוריון ומתונה שאותה ייצג משה שרת. הפער בין האסכולות האלה בלט הן בשאלת התגובה להסתננות הערבים למדינת ישראל והן במידת הפתיחות לחשיבה המערבית.  עם עלייתו של שרת לראשות הממשלה בסתיו 1953 הוא אישר כמה פעולות תגמול אך התנגד לגמול אוטומטי. /למידע מלא...

דוד בן-גוריון: "ראוי יום הכרזת החינוך הממלכתי להיחקק אף הוא בתולדותינו" : חזון החינוך הממלכתי של דוד בן-גוריון

מילות המפתח: ישראל, בן-גוריון, דוד, חינוך ממלכתי
דוד (גרין) בן-גוריון (1886 - 1973), הידוע גם בכינויו "הזקן", היה ראש הממשלה הראשון ושר הביטחון של מדינת ישראל, ונחשב לאדריכלה של המדינה. במהלך שנותיו בראשות הממשלה עיצב בן-גוריון את דמותה של המדינה הצעירה.  במסה המקיפה "נצח ישראל"  שרטט בן-גוריון גם את דיוקנה הרעיוני של מערכת החינוך הממלכתית שזה עתה קמה. קביעתו כי "ראוי יום הכרזת החינוך הממלכתי [...] להיחקק אף הוא בתולדותינו" נבעה מן הייעוד המרכזי (והלאומי) שהציב למערכת החינוך: לעצב "במידה רבה, ואולי מכרעת" את "קלסתר פניו הרוחניים של הנוער ועל-ידי כך – של העם".  /למידע מלא...

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, אברהם (אבינו)
המאמר דן בויכוח בין קויפמן, חוקר המקרא  לבן גוריון. לפי קויפמן עם ישראל התגבש לעם רק בימי שעבוד מצרים ויציאת מצרים. על פי דוד בן גוריון- עם ישראל התגבש  לפני כן, עוד בימי אברהם העברי, כלומר, בארץ המובטחת.  /למידע מלא...