פרעות הפ-הפ בפרנקפורט, 1819

מילות המפתח: יהודי גרמניה, פרעות
פרעות הֵפּ-הֵפּ התרחשו בפרנקפורט ובערים נוספות בגרמניה ב- 1819 והם ביטוי לנסיגה במעמדם של היהודים במדינות גרמניה שהחלה אחרי קונגרס וינה (1815). הפורעים ליוו את מעשיהם בקריאות "הֵפּ-הֵפּ, מוות ליהודים". יש הסבורים כי המילים הפ-הפ הם ראשי תיבות של הצירוף Hierosolyma est Perdita (ירושלים אבודה). /למידע מלא...

"הקפיטליזם היהודי המנצל", קריקטורה, אוסטריה, 1900

מילות המפתח: אנטישמיות, יהודי גרמניה, קריקטורות
הקריקטורה מתארת פועלים גרמנים מניעים רכב שנוסעת בו משפחה יהודית. המסר העולה מן הקריקטורה הוא שהפועלים הגרמנים הם העובדים היצרנים ושהיהודים הקפיטליסטים מנצלים אותם.  /למידע מלא...

מורים ותלמידים של בית הספר "תורה ומלאכה", שאלוניקי, 1925-1930

מילות המפתח: חינוך יהודי, יהודי סלוניקי
בית הספר " תורה ומלאכה" היה אחד ממוסדות החינוך הקהילתיים. ב- 1930 שלח משה בנווניסטי, נשיא "תורה ומלאכה", בקשות לתרומה אל גורמים שונים, וציין שהחברה מאפשרת ליתומים ולילדים ממשפחות מצוקה ללמוד מקצוע ולהבטיח את עתידם.  /למידע מלא...

בית תלמוד תורה ע"ש יוסף יצחק ניסים, שאלוניקי, יוון, המאה ה- 20

מילות המפתח: חינוך יהודי, יהודי סלוניקי
תלמוד תורה, יוסף נסים היה אחד ממוסדות החינוך הקהילתיים בסלוניקי בין שתי מלחמות העולם. /למידע מלא...

ד"ר לודויג פיליפסון (1811 - 1889)

מילות המפתח: עיתונאים יהודיים, יהודי גרמניה, רבנים
רבה של קהילת מגדבורג שבגרמניה, דגל במציאת דרך ביניים בין היהדות האורתודוקסית ליהדות הרפורמית. ערך את כתב העת המרכזי של יהדות גרמניה במאה ה- 19, 'Allgemeine Zeitung des Judenthums' (העיתון הכללי של היהדות). בניגוד למרבית כתבי העת היהודים עד תקופתו, שעסקו בשאלות דתיות ועיוניות בנוגע לתכנים של היהדות, הקפיד פיליפסון לעסוק בשאלות הקשורות בהיבט הלאומי/אתני של עם ישראל.  /למידע מלא...

פוגרום ביהודי דירמנאך, גרמניה, 23 בפברואר 1848

מילות המפתח: יהודי גרמניה, פרעות
ב- 1848 נערכו בעיר דירנמאך ובערים נוספות בגרמניה פרעות ביהודים. הפרעות התרחשו במהלך מהפכות "אביב העמים", גל מהפכות לאומיות ברובן, שהתרחש בשנים 1848 – 1849 בגרמניה ובמדינות נוספות באירופה. /למידע מלא...

מרטין בובר 1878-1965 (צילום משנת 1961)

מילות המפתח: בובר, מרטין מרדכי, ציונות רוחנית
מרטין בובר, איש רוח, פילוסוף נודע, נחשב לאחד מגדולי הוגי הדעות בדורנו, היה גם סופר, מתרגם, ומנהיג ציוני. בובר השתייך לציונות הרוחנית והיה פעיל מאוד בקהילות יהודיות וחינוכיות בגרמניה ובישראל. הוא היה תומך נלהב במדינה דו-לאומית ליהודים ולערבים על אדמת ארץ ישראל. תורתו עוסקת בחיפוש הדרך אל מהותו של האדם ומבטאת את רצונו של בובר לשמש מורה דרך להתחדשות העם היהודי בארץ ישראל. /למידע מלא...

בובר בין חברי אגודת הסטודנטים היהודים באוניברסיטת לייפציג, 1897

מילות המפתח: בובר, מרטין מרדכי
בשנת 1898 ייסד מרטין בובר בליפציג את מועדון הסטודנטים היהודיים באוניברסיטה המקומית והחל את פעילותו החשובה בקרב הנוער היהודי. בתמונה בובר באמצע שורת העומדים בלבוש טכסי. /למידע מלא...