על השיר "שיר נולד"

מילות המפתח: תל-אביב (יישוב עירוני), שירה, שמר, נעמי
שירה של נעמי שמר "שיר נולד"  מספר על שלוש לידות: לידה של שיר, של עיר ושל בן. ניתוח של השיר המתייחס גם ללידתה של העיר תל אביב. /למידע מלא...

גשרים בין אתמול ומחר: בין תרבות הארץ לתרבות הגולה

מילות המפתח: עלייה חמישית, תרבות עברית, שלילת הגולה
תיאור היחס המורכב כלפי הגולה ששרר ביישוב בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים. המאמר עוסק בעולמן התרבותי של חנה סנש, ברכה פולד ומירה בן ארי. מצד אחד הן חשו זרות כלפי התרבות היישובית, ומצד שני, עולמן התרבותי לא היה חלק מהתרבות הגלותית שאותה שללה התרבות היישובית. /למידע מלא...

גשרים בין אתמול ומחר: שלוש הגיבורות- שלושה דפוסים של עולות בעלייה החמישית

מילות המפתח: עלייה חמישית, תרבות עברית
תיאור מאבקן של מירה בן ארי, ברכה פולד וחנה סנש להיקלט בתרבות הארץ ישראלית. במאמר הבחנה בין עולים שהגיעו בגיל צעיר מאוד, השתלבו במהרה במרקם הלשוני והחברתי בארץ, והרגישו עצמם צברים לכל דבר, לבין עולים שלא הפכו לצברים ותרבות הגולה שבה גדלו המשיכה לתפוס מקום מרכזי בעולמם.  /למידע מלא...

גשרים בין אתמול ומחר: תרבות הגולה בחיי הגיבורה

מילות המפתח: עלייה חמישית, תרבות עברית
תיאור המתח בין הנורמות של בית ההורים ותרבות הגולה לבין הנורמות החברתיות היישוביות כפי שהוא בא לידי ביטוי בשפה, במבטא, בלבוש, בדפוסי הבילוי ובאורחות החיים. במאמר דוגמאות למתחים שהיו בתחומים אלה בחייהן של מירה בן ארי, ברכה פולד וחנה סנש תוך דגש על ההבדלים ביניהן.  /למידע מלא...

גשרים בין אתמול ומחר: סיכום

מילות המפתח: עלייה חמישית, תרבות עברית
בהנצחתן של מירה בן ארי, ברכה פולד וחנה סנש חוזר הביטוי נערה עבריה. המאמר בחן באיזו מידה תאם הדימוי הזה את הדרך שבה הן ראו את עצמן ואת האופן שבו קיבלה אותן סביבתן הקרובה. הכותבת מציעה לראות בשלש הגיבורות דמויות שזהותן מתאפיינת באמביוולנטיות: הן רצו להשתייך לעולם היישובי אך למעשה מעולם לא נטשו את תרבות הגולה שבה גדלו. /למידע מלא...

ספר ארץ ישראל, ירושלים, תרמ"ג, 1883

מילות המפתח: ספרות עברית, גיאוגרפיה של ארץ-ישראל, בן יהודה, אליעזר
ספרו זה של אליעזר בן-יהודה -  "על טבע הארץ הזאת, ימיה ונהריה, הריה ועמקיה וטבע אקלימה, והצמח והחי אשר בה, ועריה וכפריה" - הוא מראשוני הספרים בעברית שעניינם גיאוגרפיה של הארץ, ומשקף את אהבת המחבר לה; אהבה זו היא שהביאתו לשאוף לתקומה לאומית לעמו דווקא בארץ ישראל. /למידע מלא...

שער 'תל אביב' - מהדורה ראשונה בעברית של 'אלטנוילנד', ורשה, 1902

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, תל-אביב (יישוב עירוני), סוקולוב, נחום, אלטנוילנד (ספר), ציונות מדינית
ברומן 'אלטנוילנד' (ארץ עתיקה-חדשה) ביקש הרצל לתאר את מדינת היהודים בארץ ישראל כפי שתיראה תוך עשרים שנה לאחר הגשמתו המלאה של המפעל הציוני. התרגום לעברית נעשה ע"י העיתונאי נחום סוקולוב, מעריץ הציונות המדינית, ולימים נשיא ההסתדרות הציונית העולמית. בעקבות השם המקראי שנתן לספר, 'תל-אביב', החליטו ראשוני שכונת 'אחוזת בית' להעניק ליישובם, שהיה לימים לעיר העברית הראשונה, את השם תל-אביב.  /למידע מלא...

שער 'אטלס', האטלס העברי הראשון, פריס, 1925

מילות המפתח: ספרות עברית, אטלסים, ז'בוטינסקי, זאב
האטלס הוצא ע"י ז'בוטינסקי ושמואל פרלמן בפריס ב- 1925, בבית ההוצאה לאור 'הספר', לונדון-לייפציג. ז'בוטינסקי היה בראשית שנות ה- 20 העורך הראשי של בית הוצאת ספרים עברית זו, ובמסגרת תפקיד זה רקם תוכנית שאפתנית להוצאת ספרים עבריים בדגש על מקצועות ההוראה השונים. /למידע מלא...