אמהות בצל השואה: המשפחה והאם בצל האיום הנאצי

מילות המפתח: יהודי גרמניה, יהודי מזרח אירופה, נשים בשואה, אימהות וילדים
תיאור התמורות שחלו בחיי הנשים במערב אירופה עם עליית הנאצים לשלטון ובפולין בעקבות הכיבוש הגרמני. הנשים נאלצו לנהל את חיי היומיום בתנאים קשים ביותר, ליטול על עצמן תפקידים חדשים בבית ופעילות חדשה בתחום הציבורי. למרות קווי הדמיון, מצבן של הנשים במזרח אירופה היה קשה יותר.  /למידע מלא...

חוקי הגזע נעשים חוקי המדינה

מילות המפתח: יהודי גרמניה, חוקי נירנברג
על מצבם ומעמדם של יהודי גרמניה בשנת 1935 עם התבססות המשטר הנאצי וכניסתם לתוקף של חוקי נירנברג. חוקים שרמסו את זכויותיהם של היהודים, הגדירו מיהו יהודי והיוו את הבסיס לחוקים אנטי יהודיים של המדינה הנאצית. /למידע מלא...

מילות המפתח: יהודי גרמניה, הגירה, מכתבים
מתוך אוסף של כ- 60 מכתבים אישיים שנשלחו משטוטגארט לא"י אחרי עליית הנאצים לשלטון בגרמניה. מהמכתבים עולה תמונה של משפחה יהודית ממוצא מזרח אירופי, שומרת מצוות וקשורה בכל מאודה לגרמניה. המכתבים מלמדים על האופן שבו התמודדה המשפחה עם האירועים בגרמניה, חיי היום יום, ההתמהמהות בהחלטה על היציאה מגרמניה וקשיי ההגירה. /למידע מלא...

יהודי מחמד לרגע

מילות המפתח: יהודי גרמניה, דמויות ספרותיות
ספרו של ליון פויכטונגר "היהודי זיס" התבסס על סיפור חייו של יוזף זיסקינד אופנהיימר, יועץ כספי לנסיך קרל אלכסנדר מווירטמברג. המאמר בוחן את נקודות הדמיון בין גיבור הסיפור לבין גורלו של פויכטונגר.  /למידע מלא...

יהודי חסות

מילות המפתח: יהודי גרמניה, מעמד משפטי
ראשית היישוב היהודי בגרמניה בקהילות קטנות שגדלו בהתמדה למן המאה העשירית ואילך. מעמדם המשפטי של היהודים היה מורכב והחסות עליהן נחלקה בין הכנסייה לאצולה המקומית. לקראת סוף המאה השלוש עשרה נעשו חייהם בלתי נסבלים והם גורשו מערים ומחוזות בגרמניה. /למידע מלא...

לורד בלפור נואם בטקס חנוכת האוניברסיטה העברית בירושלים, 1 באפריל 1925

מילות המפתח: האוניברסיטה העברית בירושלים, המנדט הבריטי בארץ - ישראל
ב- 1 באפריל 1925 נחנכה האוניברסיטה העברית בירושלים במעמד הנציב העליון הרברט סמואל והלורד בלפור. בסגל המרצים של האוניברסיטה נקלטו עולים מגרמניה, שתרמו בכך תרומה חשובה להתפתחות המדע בארץ ישראל. /למידע מלא...

פרעות הפ-הפ בפרנקפורט, 1819

מילות המפתח: יהודי גרמניה, פרעות
פרעות הֵפּ-הֵפּ התרחשו בפרנקפורט ובערים נוספות בגרמניה ב- 1819 והם ביטוי לנסיגה במעמדם של היהודים במדינות גרמניה שהחלה אחרי קונגרס וינה (1815). הפורעים ליוו את מעשיהם בקריאות "הֵפּ-הֵפּ, מוות ליהודים". יש הסבורים כי המילים הפ-הפ הם ראשי תיבות של הצירוף Hierosolyma est Perdita (ירושלים אבודה). /למידע מלא...

"הקפיטליזם היהודי המנצל", קריקטורה, אוסטריה, 1900

מילות המפתח: אנטישמיות, יהודי גרמניה, קריקטורות
הקריקטורה מתארת פועלים גרמנים מניעים רכב שנוסעת בו משפחה יהודית. המסר העולה מן הקריקטורה הוא שהפועלים הגרמנים הם העובדים היצרנים ושהיהודים הקפיטליסטים מנצלים אותם.  /למידע מלא...