נשיאות הועידה השנייה של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, 1923

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י
מימין לשמאל: בן-גוריון, יצחק בן-צבי ויוסף שפרינצק. בן-גוריון היה מיוזמיה של ההסתדרות, שהוקמה ב- 1920 כארגון כללי לפועלים בארץ ישראל, ושימש כמזכיר הכללי שלה מ- 1921 ועד שהתמנה לתפקיד יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית ב- 1935. כמזכ"ל ההסתדרות היה האדריכל, הבנאי ומכוון הדרך של ההסתדרות בענייני פנים וחוץ כאחד. /למידע מלא...

ועידת הסיום של מפלגת 'אחדות העבודה', ינואר 1930

מילות המפתח: מפלגת פועלי ארץ-ישראל, בן-גוריון, דוד
ליד שולחן הנשיאות יושבים מנהיגי 'אחדות העבודה', מימין לשמאל: ברל כצנלסון, יצחק בן-צבי, בן-גוריון, אליהו גולומב, זלמן רובשוב (שזר). בועידה זו הוחלט על איחודה של מפלגת 'אחדות העבודה' עם מפלגת 'הפועל הצעיר' למפלגה אחת משותפת, 'מפלגת פועלי ארץ ישראל' (מפא"י).  /למידע מלא...

דוד בן גוריון בטקס הנחת אבן הפינה לבניין "בית הפועלים" בירושלים, 1924

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, פועלים
בשנות ה- 20 כיהן דוד בן גוריון בתפקיד מזכיר ההסתדרות הכללית של העובדים. מספרים כי באחד האירועים קראו לעברו מובטלים: "מנהיג, תן לחם!" בן גוריון השיב: "לחם אין לי. חזון יש לי.".  /למידע מלא...

ילדי קיבוץ בית הערבה עם חברי ועדת אונסקו"פ בעת ביקורם בקיבוץ, 1947

מילות המפתח: המנדט הבריטי בארץ - ישראל, ועדת אונסקו"פ
ועדת אונסקו"פ ביקרה בארץ ישראל בחודשים יוני-יולי 1947.
כך התרשם נציג גואטמלה מביקורו בקיבוץ:"בית הערבה הוא קיבוץ שבו הוכיחו חלוצים יהודים צעירים, שאפילו האדמה המורעלת הזאת של אזור ים המלח, אם יקדיש לה האדם את בינתו ועמלו, ויעבוד אותה ביד חרוצים, אף היא תניב את תנובתה [...] ובגאווה רבה הראוני את ילדיהם שנראו בעינינו כסמל הבריאות" (ג' גארסייה-גרנאדוס , כך נולדה מדינת ישראל, עמ' 84-82). /למידע מלא...

גילויי שמחה ביישוב עם היוודע תוצאות ההצבעה באו"ם בכ"ט בנובמבר 1947

מילות המפתח: חלוקת ארץ-ישראל (תכניות), ועדת אונסקו"פ
ההצבעה באו"ם התקיימה בחצות הלילה לפי שעון ארץ ישראל. המונים ביישוב נצמדו למקלטי הרדיו או לרמקולים שהוצבו במקומות מרכזיים בערים הגדולות. החלטת עצרת האו"ם התקבלה ברחבי הארץ בתרועות שמחה, בשירת "התקווה" ובריקודים.  /למידע מלא...

ירושלים במלחמה, מאי 1948

מילות המפתח: מלחמת השחרור, ירושלים (יישוב עירוני)
צלפים מיומנים היו יורים על אוכלוסיה אזרחית בעיר, והדבר הוסיף על קשיי התושבים בימי המצור. /למידע מלא...

חלוקת מים בירושלים בזמן ההפוגה הראשונה, 15 ביוני 1948

מילות המפתח: מלחמת השחרור, ירושלים (יישוב עירוני)
תושבי ירושלים אגרו מים בכלים שונים על מנת להתגבר על המחסור. בימי ההפוגה פסקו ההפגזות על האוכלוסייה אזרחית ואנשים חשו ביטחון להתקהל.  /למידע מלא...

גבול מפריד בין ירושלים המערבית לירושלים המזרחית

מילות המפתח: מלחמת השחרור, ירושלים (יישוב עירוני), הסכמי שביתת נשק
כתוצאה ממלחמת העצמאות חולקה ירושלים לשניים: העיר המזרחית נשלטה בידי ירדן, וירושלים המערבית העברית – בידי ישראל. שלטים הזהירו את התושבים מפני חציית הגבול. ברקע, בשטחי ירושלים המזרחית, ניתן להבחין במגדל דוד. /למידע מלא...