מגמות בפסיקתו של רבי יוחנן בתחום היחסים החברתיים והכלכליים עם הנוכרים

מילות המפתח: פסיקה (הלכה), כלכלה, חברה, יהודים ואומות העולם
המחבר בוחן את פסיקותיו של ר' יוחנן, מגדולי אמוראי א"י, בתחום היחסים החברתיים והכלכליים שבין ישראל לנוכרים. לדעת המחבר, ר' יוחנן נטה להקל על הציבור במקורות שההלכה אפשרה לו לעשות כן. במיוחד בהלכות שמקורן בסייגים ותקנות שנקבעו בשל חשש הלכתי מסוים. הסיבה לדעת המחבר, היא רגישותו של ר' יוחנן למצבו הכלכלי הקשה של הישוב היהודי בא"י, ונכונותו להקל בחלק מהאיסורים, על מנת לעודדו ולחזקו.  /למידע מלא...

התפתחויות חדשות בחקר ישיבות בבל

מילות המפתח: ישיבות, יהדות בבל
מאמר בו המחבר מבקש לעמוד על הקונסנסוס שהתגבש בנושא חקר המבנה המוסדי של הישיבות בבבל בתקופת התלמוד ולהבהיר את השאלות השנויות עדיין במחלוקת. המחבר מסביר מונחים עיקריים כגון 'ישיבה' ו'מתיבתא', בוחן את המקומות בבבלי המזכירים מונחים אלה, ועל פי ניתוחם של המקורות מבקש לעמוד על משמעותם המדוייקת של המונחים ועל טיבם של המוסדות המכונים בכינויים אלה. ממחקרו עולה כי מוסדות אלו לא היו אקדמיה אלא מוסד הוראה מן הסוג המוכר לנו מתולדות החינוך, אותו מכנה המחבר 'חוג תלמידים', ושבמפנה המאה הג' למאה הד' מופיעות התכנסויות לימוד שחרגו מן המסגרת של חוגי התלמידים, תופעה שהמחבר טוען כי היתה צעד חשוב בהתגבשות האקדמיות המוכרות לנו מתקופת הגאונים. /למידע מלא...

על דרשות בציבור בבבל התלמודית: הפירקא

מילות המפתח: דרשות (יהדות), בתי כנסת, יהדות בבל
הפירקא הנו מונח המופיע בתלמוד ומציין דרשה שנאמרה בציבור במועדים שונים. המאמר בוחן את המאפיינים השונים של הפירקא: היכן היא נאמרה, לאיזה קהל היא יועדה, מה היה תוכנה וכד'.  /למידע מלא...

קשרי ארץ ישראל ובבל במיפנה תקופת התנאים והאמוראים

מילות המפתח: תנאים, ארץ-ישראל ויהדות התפוצות, אמוראים, יהדות בבל
המאמר מתמקד ביחסי הקהילות היהודיות בא"י ובבבל בסוף תקופת התנאים וראשית תקופת האמוראים. לטענת המחבר, בתקופה זו עולה מעמדה של קהילת בבל בהנהגת האומה, אך עדיין היא כפופה לקהילת ארץ ישראל. כפיפות זו באה לידי ביטוי בהפניית שאלות לחכמי א"י מאזורים הגובלים בבבל לא"י. קשרי קהילת א"י ובבל באים לידי ביטוי גם בתופעת ה'נחותי' - חכמים שהעבירו מסורות מא"י לבבל. המחבר מזהה את פעילותם במיוחד בימי ר' יוחנן וריש לקיש, פעילות שפסקה במשך תקופת האמוראים. כמו כן מתחקה המחבר אחר דמותו של רבי יהודה הנשיא שהוקיר את גלות בבל וזכה להערכה רבה בפזורה היהודית הסמוכה.  /למידע מלא...

ועץ האקליפטוס טוב ורע

מילות המפתח: פסיקה (הלכה), קוק, אברהם יצחק הכהן, אקליפטוס (עץ)
המאמר מתאר את ההיבטים האקולוגיים המנוגדים בנטיעת האקליפטוסים בארץ ישראל במאה ה- 19. מצד אחד נחשב האקליפטוס לעץ בעל תועלת לייבוש הביצות ולמיגור המלריה, ומצד אחר היה האקליפטוס מטרד אקולוגי בשל ממדיו הגדולים ופגיעתו בחצרות ובשדות של בני המושבות. במאמר דוגמאות כיצד באים לידי ביטוי שני ההיבטים האלה בפסיקה ההלכתית. /למידע מלא...

הרקע המדיני ופעילותו של רב בבבל: הקדמה

מילות המפתח: יהדות בבל
מאמר זה עוקב אחרי פעילותו של רב בתחומי ההנהגה הדתית על רקע עלייתה של שושלת חדשה לשלטון בפרס, ומתאר בקווים כלליים את המצב הפוליטי-הדתי שנתהווה בבבל בימי פעילותו הציבורית של רב בשנים 247-219, ואת תגובותיו המשוערות של הציבור היהודי בבבל, על יסוד עיון בכמה מדבריו של רב, שנאמרו על ידו בציבור בבבל. /למידע מלא...

תפקידי ההנהגה הדתית : חקיקה ופסיקה

מילות המפתח: פסיקה (הלכה), משפט מוסלמי, חקיקה דתית, משפט נוצרי, משפט עברי, הנהגה דתית
אחד מתפקידיה של ההנהגה הדתית הוא לחוקק חוקים על סמך הציוויים המצויים בכתבי הקודש ובספרות הסמכותית. ביהדות עוסק הרב בפסיקה הלכתית, בנצרות עוסקת בחקיקה ועידת בישופים ובאסלאם- המפתי. /למידע מלא...

הרבנים הראשיים לישראל

מילות המפתח: רבנים, רבנות ראשית לישראל
קורות חיים ופרטים ביוגרפיים של כל אחד מהרבנים הראשיים לישראל:  הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב יעקב מאיר, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, הרב איסר יהודה אונטרמן, הרב יצחק ניסים, הרב שלמה גורן, הרב עובדיה יוסף, הרב אברהם שפירא, הרב מרדכי אליהו, הרב ישראל מאיר לאו, הרב אליהו בקשי דורון, הרב יונה יחיאל מצגר והרב שלמה משה עמאר.   /למידע מלא...