כך ייסדו הייקים את בית הספר הנודע 'חוגים' בחיפה

מילות המפתח: עלייה וקליטה, עלייה חמישית, בתי ספר
תגובה לכתבה על ד"ר מיכאל היימן שלמד בבית הספר התיכון "חוגים" בחיפה. בתגובה תיאור הרקע להקמתו של בית הספר "חוגים" בחיפה ב- 1933.  /למידע מלא...

"יציאת מצרים" של מייסדי גלעד

מילות המפתח: התיישבות, עלייה חמישית, קיבוץ
המאמר הוא חלק מספר על תולדות קיבוץ גלעד. במאמר קטעי זכרונות של מייסדי קיבוץ גלעד על העליה לארץ, המורשת התרבותית שהביאו עמם והדרך שבה היא באה לידי ביטוי בהקמת הקיבוץ. /למידע מלא...

קטעים מדו"ח התאחדות עולי גרמניה, טבת תרצ"ד

מילות המפתח: עלייה וקליטה, עלייה חמישית
קטעים מדו"ח התאחדות עולי גרמניה. בדו"ח תיאור מצב העבודה במושבות המטעים, המצאת סידור לילדי העולים, יוזמה לבניית שכונה לעולים בחיפה, מתן יעוץ כלכלי ופעילות תרבותית. /למידע מלא...

מימוניה, ישוב חדש בשביל יהודי גרמניה

מילות המפתח: קרן קיימת לישראל, התיישבות, עלייה חמישית
על היוזמה להקמת המושבה מימוניה, לימים כפר סירקין, על אדמת הקרן הקיימת לישראל.  השם 'מימוניה'  ניתן על ידי יהודי מצרים, שרצו להנציח את הרמב"ם (רבי משה בן מימון) והעניקו הלוואות לרכישת הקרקע. /למידע מלא...

העליה לאן?

מילות המפתח: עלייה וקליטה, עלייה חמישית, תעסוקה
המאמר דן בשאלת ההעסקה של פועלים עברים במושבות העבריות בשנות ה- 30. הכותב מתאר מצב שבו פועלים ערבים מועסקים בעבודות החקלאיות בעוד פועלים יהודיים מובטלים, ואת התחרות בשוק העבודה בערים.  /למידע מלא...

אנחנו ל'העברה'

מילות המפתח: יהודי גרמניה, הגירה, עלייה חמישית
הבעת תמיכה של התאחדות עולי גרמניה בהסכם ההעברה. במאמר מובאים נימוקים בעד ההסכם כמאפשר עלייה של יהודים מגרמניה, מסייע בבנין הארץ ואיננו בעל ערך רב לכלכלה הגרמנית. /למידע מלא...

עולה חדש, אל תתפלא

מילות המפתח: עלייה וקליטה, עלייה חמישית
מדור מיוחד לעולה החדש בארץ,  שהתפרסם בכתב עת ליהודים שעלו מגרמניה. המילים בידיעה מנוקדות  ומתורגמות כדי להקל על העולים המתקשים בשפתם. התוכן לקוח מההווי התרבותי של העולים שהתקשו להסתגל לעובדה שבארץ ישראל הדברים אינם פועלים במדויק כמו בגרמניה. /למידע מלא...

יהודים במסגרת התרבות הגרמנית : מדעי הטבע והרוח

מילות המפתח: יהודי גרמניה, אמנות, מתמטיקאים, פסיכואנליזה
תיאור חלקם של היהודים בתחום מדעי הטבע, מדעי הרוח, האמנות והפסיכואנליזה. מתוך תשעה זוכים בפרסי נובל שהוענקו למדעי הטבע בגרמניה בתקופת רפובליקת ויימאר, חמישה היו יהודים. מתמטיקאים יהודים העלו את קרנה של אוניברסטית גטינגן, והפסיכואנליזה שפתח פרויד השפיעה על הספרות, ההיסטוריה והאמנויות. /למידע מלא...