סיפור מקראי בתפיסה אירונית : על האינטרפרטאציה של סיפור דוד ובת שבע

מילות המפתח: דוד (המלך), תנ"ך כספרות, בת שבע (אשת דוד)
מאמר תגובה וביקורת למאמרם של פרי ושטרנברג על האירוניה שבחטא דוד ובת שבע (שמואל ב י"א). המאמר טוען שניתוח ספור מקראי חייב להתייחס למאפינים המיוחדים של הכתיבה המקראית. אין במאמר ניתוח ספרותי שלם אבל יש בו הערות ספרותיות פרשניות על הסיפור וגם אמירות עקרוניות על הסיפור המקראי ומאפיניו. /למידע מלא...

אמנות ומשמעות בנאום אביגיל

מילות המפתח: דוד (המלך), תנ"ך כספרות, אביגיל (דמות מקראית)
ניתוח ספרותי של נאום אביגיל (שמואל א כה). בנאום משכנעת אביגיל את דוד שלא לפגוע בבני ביתה. המאמר עומד על האמצעים הרטוריים והאמנותיים הרבים שבנאום ועל הקשר בינו ובין הפרקים הסמוכים. /למידע מלא...

אם סיסרא בשירת דבורה

מילות המפתח: סיסרא, תנ"ך באמנות, שירת דבורה
המאמר מנתח את עיצוב דמותה של "אם ססירא" בשירת דבורה (שופטים ה'). השירה משתמשת באמצעים ספרותיים כדי לעורר לעג לדמותה. המאמר מביא את שירו של חיים גורי "אימו" המתאר את אם סיסירא, ועומד על השווה והשונה בינו ובין השירה המקראית. /למידע מלא...

המסורות במקרא על ראשית התקדשותה של ירושלים : א

מילות המפתח: דוד (המלך), ירושלים ביהדות
חלק זה של המאמר מצביע על כך שעד תקופת דוד לא נחשבה ירושלים למקום מקודש ומקומות הפולחן היו באתרים אחרים בארץ. דוד בוחר בירושלים כבירה מטעמים פוליטיים ועיצוב המסורות סביב העיר משתמש באותו הדגם הקיים במסורות על מקדשים קדומים וערי בירה אחרות. /למידע מלא...

נדודי דוד ותופעת הע'פירו

מילות המפתח: דוד (המלך)
סיפור מעלליו של דוד במהלך התקופה שבה ברח מפני שאול, מזכיר במידה רבה, תופעה חברתית המתועדת רבות בתקופה הכנענית, תופעת הע'פירו. אנשים שמסיבות שונות לא יכלו להיות חלק מהמסגרת החברתית וחיו חיי נדודים שוד וביזה.  /למידע מלא...

ירושלים- עיר דוד

מילות המפתח: דוד (המלך), ירושלים ביהדות
דף מידע על ראשיתה של ירושלים. ירושלים הייתה עיר כנענית בסמוך למעיין הגיחון, דוד כבש את העיר שינה את שמה ל"עיר דוד" וקבע אותה כעיר בירה. דף המידע מציע פרשנות לסיפור המקראי של כיבוש העיר על ידי דוד . /למידע מלא...

בין שדר ביוגרפי לשדר מטאפורי : על הקשר בין דוד רועה הצאן להיבחרו למלך על ישראל

מילות המפתח: דוד (המלך), מנהיגות במקרא
ספר שמואל וספר תהילים מספרים כי דוד היה רועה צאן לפני הבחרו למלך. פרט ביוגרפי זה טעון במשמעויות סמליות רבות. המאמר מציג את ההקבלות בין דוד ובין יעקב ומשה ומציע פרשנויות שונות לדימוי הרועה בהקשר למנהיגות. /למידע מלא...

איוב - בין חוסר האונים ליכולת העמידה מול האל : התבוננות ביצירותיו של יעקב שטיינהרט

מילות המפתח: תנ"ך באמנות, איוב, שטיינהרט, יעקב
עיון משווה בדמותו של איוב בשתי יצירות של יעקב שטיינהרט. כל אחת מהיצירות מבטאת צד אחר בדמותו של איוב המקראי ובדמותו של האדם החווה סבל. /למידע מלא...