הישיבות בבבל בתקופת האמוראים

מילות המפתח: ישיבות, אמוראים
מידע ומקורות ראשוניים על ישיבות בבל : נהרדעא-פומפדיתא וסורא, על סדרי הלימוד בהן ועל הקשר בין ישיבות בבל לישיבות ארץ ישראל. /למידע מלא...

דורות האמוראים בארץ ישראל

מילות המפתח: תלמוד בבלי, אמוראים
טבלה ובה רשימה של דורות האמוראים בבבל ובארץ ישראל. /למידע מלא...

היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת האמוראים

מילות המפתח: אמוראים
בתקופת האמוראים היו בארץ ישראל בתי מדרש רבים שפעלו באופן עצמאי למדי. בתקופה זו חלה התנצרות האמפריה הרומית והדבר השפיע רבות על היישוב היהודי בארץ ישראל שהיה תחת השלטון הרומי. /למידע מלא...

מוסד הנשיאות בתקופת האמוראים

מילות המפתח: תקופת המשנה והתלמוד, אמוראים
הנשיא היה הנהגה הדתית הרוחנית והייצוגית של היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת האמוראים. תפקיד הנשיא עבר בירושה מאב לבנו. החל מהמאה הרביעית חלה ירידה בשיעור קומתם של הנשיאים וגם במעמדם בעיני השלטון הרומי, עד שלבסוף בטל מוסד זה. /למידע מלא...

מדוע עלו רוב יהודי עיראק לישראל במבצע עזרא ונחמיה: הזיקה לארץ-ישראל ומשמעותה אצל יהודי עיראק

מילות המפתח: עליות לארץ-ישראל, ארץ-ישראל ויהדות התפוצות, יהודי עיראק
מאז ראשיתה בימי גולת בבל כמעט ולא פסקה בקרב יהודי עיראק הזיקה הדתית לארץ ישראל והיא שעמדה  ברקע העלייה ההמונית לאחר קום המדינה. אולם בכל תולדות עם ישראל בגולה לא מצאנו כי הזיקה לציון לבדה או כגורם מרכזי הביאה לעקירת קהילה יהודית שלמה ועלייתה לישראל. את ההסבר לתזוזה ההמונית יש לחפש באירועי התקופה ובמצבם של יהודי עיראק.  /למידע מלא...

ייסודן וראשית התפתחותן של ישיבות בבל- סורא ופומבדיתא - הקדמה

מילות המפתח: ישיבות, אמוראים
ישיבת סורא שהוקמה ע"י רב, וישיבת פומבדיתא שהוקמה ע"י רב יהודה, במאה שלישית, היוו את תחילת מעבר ההשפעה מא"י לבבל, והשפעתן על תפוצות ישראל נמשכה מאות שנים. במאמר זה, מנסה המחבר לשחזר את השלבים שקדמו לייסודן של ישיבות אלו. בין היתר משווה המחבר בין המסורות העולות מן התלמוד הבבלי למסורות הגאונים, בעיקר איגרת רש"ג. כמו כן, מתייחס המחבר לספרות מחקר קודמת. /למידע מלא...

היחסים בין רב הונא לרב חסדא: א. הסיפור בבבלי, גיטין ז ע"א

מילות המפתח: אמוראים
שניים מן האמוראים החשובים בבבל במאה השלישית לספירה היו רב הונא ורב חסדא. מאמר זה בוחן את היחס שבין השניים. כמו כן, מתייחס המחבר ליחסם לראשות הגולה, והשימוש במדרש הכתובים ככלי לביקורת פוליטית-חברתית.  /למידע מלא...

התפתחויות חדשות בחקר ישיבות בבל

מילות המפתח: ישיבות, יהדות בבל
מאמר בו המחבר מבקש לעמוד על הקונסנסוס שהתגבש בנושא חקר המבנה המוסדי של הישיבות בבבל בתקופת התלמוד ולהבהיר את השאלות השנויות עדיין במחלוקת. המחבר מסביר מונחים עיקריים כגון 'ישיבה' ו'מתיבתא', בוחן את המקומות בבבלי המזכירים מונחים אלה, ועל פי ניתוחם של המקורות מבקש לעמוד על משמעותם המדוייקת של המונחים ועל טיבם של המוסדות המכונים בכינויים אלה. ממחקרו עולה כי מוסדות אלו לא היו אקדמיה אלא מוסד הוראה מן הסוג המוכר לנו מתולדות החינוך, אותו מכנה המחבר 'חוג תלמידים', ושבמפנה המאה הג' למאה הד' מופיעות התכנסויות לימוד שחרגו מן המסגרת של חוגי התלמידים, תופעה שהמחבר טוען כי היתה צעד חשוב בהתגבשות האקדמיות המוכרות לנו מתקופת הגאונים. /למידע מלא...