אנשי SA שורפים ספרים בברלין

מילות המפתח: אנטישמיות, יהודי גרמניה
שריפת הספרים על ידי הנאצים במאי 1933 לא היתה הפעם הראשונה בהיסטוריה בה שרפו ספרים. בעקבות שרפת הספרים בטירת וארטבורג בשנת 1817, אמר המשורר היהודי היינריך היינה: "מקום שבו שורפים ספרים, שם ישרפו בסוף גם בני אדם". מדוע? (מתוך: תיאודור הרצל, עניין - היהודים, ספר יומן. ירושלים: מוסד ביאליק, 1999, כרך ב', עמ' 23-24, 9/10/1898) /למידע מלא...

תעודת זהות של אליזבת יקוב כאשר בצד שמאל מודפסת האות "J" ותוספת "שרה" לשם

מילות המפתח: אנטישמיות, יהודי גרמניה
שימו לב לסימונים שנוספו לתעודות הזהות של היהודים: האות J המייצגת את המוצא היהודי (Jude), והוספת שם אמצעי: לנשים - השם 'שרה' ולגברים - השם 'ישראל'. התעודה הונפקה בגרמניה ב-6/3/1939.  /למידע מלא...

תעודת זהות של יואל אונשטיין, 1939

מילות המפתח: אנטישמיות, יהודי גרמניה
שימו לב לסימונים שנוספו לתעודות הזהות של היהודים: האות J המייצגת את המוצא היהודי (Jude), והוספת שם אמצעי: לנשים - השם 'שרה' ולגברים - השם 'ישראל'. /למידע מלא...

מדיניות השמדה: תשובות ושאלות חדשות בתולדות השואה

מילות המפתח: אנטישמיות, הפתרון הסופי (שואה), רצח עם
המאמר בוחן את הגישות הקיימות בהיסטוריוגרפיה הגרמנית ביחס לרצח היהודים. השאלה העומדת במרכז הדיון היא מה היה משקלה של האנטישמיות בחברה הגרמנית בתקופת ויימאר ובשנות ה- 30, ומה הייתה הזיקה בין האנטישמיות לבין נימוקים "תועלתניים", פוליטיים וכלכליים. העולה מן המחקרים השונים הוא שהשמדת היהודים לא היה תוצאה של שאיפת רצח קולקטיבית אלא אדישות של החברה הגרמנית ביחס לגורלם של היהודים וחסך בנורמות מוסריות. מבחינה זו האחראים להשמדה לא היו רק מבצעי הרצח בפועל. /למידע מלא...

המלחמה במזרח והשמדת היהודים

מילות המפתח: אנטישמיות, הפתרון הסופי (שואה), רצח עם, מבצע ברברוסה, גזענות
קיימת רציפות בין העקרונות הגזעניים והאנטישמיים לאידיאולוגיה ולמדיניות החוץ הנאציונל-סוציאליסטית. השמדת היהודים לא הייתה חלק מפשעי המלחמה שבצעו הנאצים אלא תוצאה ישירה של האידיאולוגיה הנאציונל-סוציאליסטית. סיסמת "הבולשביזם היהודי" תפסה בתעמולה הנאציונל-סוציאליסטית מקום מרכזי וההשמדה של היהודים הייתה חלק בלתי נפרד מהמלחמה במזרח. /למידע מלא...

דפוסי ההגירה של יהודי גרמניה 1938-1933

מילות המפתח: יהודי גרמניה, הגירה
המאמר בוחן את גורמי ההגירה של יהודי גרמניה עם עליית היטלר לשלטון ב-1933. המסקנה היא כי בעת ההיא הושפע תהליך קבלת ההחלטה להגר במידה רבה מגורמים כלכליים. עד "ליל הבדולח" (1938) לא ראו רבים מיהודי גרמניה את מצבם כנואש וכמוביל לאבדון. /למידע מלא...

עליית הנוער ותנועות הנוער בגרמניה בשנות ה - 30'

מילות המפתח: עליית הנוער, תנועות נוער בשואה, ילדים בשואה, יהודי גרמניה
בקרב ששת מיליון קורבנות השואה היהודים, היו כמיליון וחצי ילדים. הילדים היו בין הקבוצות הפגיעות ביותר לאכזריותם של הנאצים. המאמר מתמקד בשני גורמים יהודיים, שנודעה להם חשיבות רבה במאמצי הסיוע לילדים היהודים במהלך השואה: תנועות הנוער הציוניות ועליית הנוער. /למידע מלא...

תגובת הציבור היהודי בגרמניה לחוקי נירנברג

מילות המפתח: יהודי גרמניה, חוקי נירנברג
חוקי נירנברג סתמו את הגולל על עידן האמאנציפאציה של יהודי גרמניה. הם נועדו לשלול מן היהודים את מעמדם כאזרחי המדינה ולהפרידם הפרדה פוליטית וגזעית גמורה מן האוכלוסייה הגרמנית. על עמדת הארגונים היהודיים והמיפנה בדרכי המחשבה והמעשה של המוסדות המרכזיים, המחנה הציוני והמחנה הלא ציוני. /למידע מלא...