רטוריקה של תשוקה : שיר השירים כמקרה גבול של שירה ארוטית

מילות המפתח: תנ"ך. שיר השירים, תנ"ך כספרות
המאמר בוחן את המימד הארוטי של שיר השירים בהשוואה לדגמים אחרים של כתיבה ארוטית קלאסית, מהשירה המצרית, היוונית והרומית. שיר השירים מתואר במאמר כטקסט שהמימד השירי שבו מפותח מאד, ובא על חשבון התיאור המציאותי שמקומו בטקסט מצומצם יותר.  /למידע מלא...

העיצוב האמנותי של הסיפור במקרא : מבוא

מילות המפתח: תנ"ך כספרות
המבוא לספר עומד על חשיבות העיון בסיפור המקראי מתוך גישה ספרותית ומתאר את האופן שבו ידון נושא זה לאורך הספר. /למידע מלא...

סופים הם לפעמים געגועים : על כמה סיומי ספרים במקרא

מילות המפתח: תנ"ך, תנ"ך כספרות
ההרצאה עוסקת בפסוקי הסיום של מספר ספרים במקרא ומראה כי יש קשר בין פסוקי סיום בספרים שונים, באופן של סגירת מעגל. כך לדוגמא- פסוקי הסיום של ספר יהושע סוגרים מעגל שנפתח בפסוקי הסיום של בראשית. /למידע מלא...

העיוור שראה את הנולד

מילות המפתח: תנ"ך כספרות, שמשון (השופט)
לאחר שכוחו של שימשון סר מעליו, הפלישתים נקרו את עיניו והפכו אותו לעבד. ניקור העיניים הוא מעשה של התעללות והשפלה, אך גם היה עונש מקובל במזרח הקדום, במקרים של הפרת ברית. המאמר מביא דוגמאות רבות למשמעויות אלו של ניקור עניים. כמו כן נידון במאמר מוטיב הראיה המתעתעת ומוטיב העיוור המיטיב לראות. המוטיבים מודגמים בסיפורי שמשון בהשוואה לסיפורים אחרים במקרא ובספרות הכללית. /למידע מלא...

המבנה של סיפור גדעון ומשמעו

מילות המפתח: תנ"ך כספרות, גדעון (השופט), מנהיגות במקרא
סיפור גדעון מורכב משני חלקים על-פי מבנה העלילה ועיצוב דמותו של גדעון. בחציו הראשון של הסיפור (עד ז, 14), גדעון מעוצב כדמות הססנית שאמונתה בה' איננה יציבה. נקודת המפנה בתפישתו האמונית של גדעון היא חלום המדייני, אשר לאחר שמיעתו – נעלמים ספקותיו של גדעון לחלוטין. גם בחלקו השני של הסיפור דמותו של גדעון איננה יציבה. גדעון מתגלה לעיתים כמי שלנגד עיניו טובת העם ורצון ה', אף כאשר הדבר בא על חשבון טובתו האישית, ולעיתים הוא מתנהג בצורה הפוכה, ופועל מתוך מניעים אישיים גם כאשר הדבר בא על-חשבון טובת העם ואפילו טובת אלוקיו. /למידע מלא...

פרק שני : המספר

מילות המפתח: תנ"ך כספרות, המספר
המבוא מסביר מהו תפקיד המספר ומה מיקומו בהתרחשות העלילה. הכותב טוען שניתן לאפיין חמישה טיפוסי מספרים עיקריים. אפיון המספר נמדד על פי הנקודה ממנה משקיף המספר על ההתרחשות והדמויות בסיפור. /למידע מלא...

פרק שני : המספר - ידיעת המספר

מילות המפתח: תנ"ך כספרות, המספר
המחבר מתאר את ידיעותיו של המספר המקראי. לדבריו ברוב סיפורי המקרא המספר הנוכח הוא מספר כל יודע אשר מסוגל לראות פעולות הנעשות בסתר ואשר מכיר את הדמויות לעומקן. המספר הכל יודע בקיא בתחומי הדעת, הרגש והרצון של דמויותיו. /למידע מלא...

פרק שני : התגלות המספר - המספר הגלוי

מילות המפתח: תנ"ך כספרות
במדע הספרות מקובלת ההבחנה בין ידיעת-כל של מספר, אשר נוהג לשלב בסיפור את הערותיו על הדמויות ועל המאורעות, לבין ידיעת-כל של מספר, אשר נותן לסיפור לדבר בעד עצמו. ככלל המספר המקראי אינו נוהג להזכיר את עצמו, אולם בכל זאת קיים המישור של המספר לצד המישור של המסופר, כפי שיראו הדוגמאות הרבות בפרק.   /למידע מלא...